איתור נזילות: איטום גגות מרוצפים ומרפסות

מיקום הרטיבות איננו מצביע, בדרך כלל, על מיקומו של הפגם באיטום. במילים אחרות – מיקום הרטיבות איננו מצביע בהכרח על מיקומו של הכשל בשכבת האיטום אשר מתחת לריצוף. כתם הרטיבות מצביע אך ורק על מקום מסויים שבו מצטברת הרטיבות בתקרת הבטון. הכתם בשום מקרה לא מצביע על מיקום הכשל בשכבת האיטום משום שכשל זה יכול להיות מרוחק מאוד מאזור הרטיבות שנראה בתקרה או בקירות הפנימיים של הבית.

רבים המקרים בהם שואפים המעורבים להימנע מהוצאה כספית מיותרת באמצעות איתור מדוייק של הליקוי וביצוע תיקון מקומי. ברוב המקרים איתור ותיקון מקומי של הליקוי נועד מראש לכשלון ולהוצאה כספית מיותרת.
אף על פי כן , ומכיוון שפרוק הריצוף ואיטום מחודש כרוכים בהוצאה כספית מכובדת, ימשיכו רבים להתעקש ולנסות למצוא את מוקד הרטיבות. לדאבוננו במרבית המקרים נסיונות אלו נועדים מראש לכשלון או לכל היותר להצלחה חלקית וקצרת מועד.

על בעלי הבתים להיות מודעים מלכתחילה לעקרון זה ולהניח מראש כי נסיונות אלו עלולים להיות נסיונות סרק, ושבסופו של דבר עלות הנסיונות תחול עליהם בלבד.
גם אם יבוא בעל מקצוע ויטען כי באפשרותו לפתור את הבעיה באמצעות איתור הליקוי וביצוע תיקון מקומי- על הלקוח לדעת שבמרבית המקרים האיטום המקומי צפוי לכשלון או להצלחה זמנית בלבד.

הכללה זו נכונה למרבית המקרים והסבר התופעה יפורט מייד. במקרים אחרים - מאוד מסויימים - אשר חלקם יפורט בהמשך, ואך ורק במקרים אלו - ניתן והגיוני להחליט על ביצוע איטום מקומי.

כתמי רטיבות מתחת לגגות ומרפסות יופיעו בדרך כלל במקומות הבאים-

• בתקרת הבית, מתחת למיקום המרזב בגג.
• בחלק העליון של גרם המדרגות , ליד פתח היציאה אל המשטח המרוצף.
• בשאר המקרים תופיע הרטיבות במקומות אקראים בתקרה או בסמוך לה.

רטיבות מסביב למרזב:

כתם הרטיבות שמופיע בתקרה מהאזור אשר ליד המרזב מופיע דוקא שם כתוצאה משני עקרונות פשוטים:

העקרון הראשון הנו שהמים תמיד יורדים למקום הנמוך ביותר בגג (ליד המרזב), כך שבמקרה וקיים ליקוי באיטום (אשר נמצא במקום מרוחק מהמרזב), המים יגלשו מתחת לשכבת האיטום עד לאזור הקדח שביציקה (שדרכו עובר צינור המרזב) ויחלחלו משם פנימה אל תקרת הבית.

העקרון השני הנו שבמקרה של חדירת רטיבות אל תקרות בטון -המים תמיד יספגו ביציקה עד לעומק (עובי) מסויים, ויחדרו אל תוך הבית במקומות חדירה נוחים כגון: דרך סדקים או חללים ביציקה, ו/או במקומות בהם היציקה "חתוכה" (קדוחה), או במקומות בהם היציקה מסתיימת (קצה היציקה).

מספר דוגמאות והסברים להמחשת האמור לעיל:

במקרה האמור של רטיבות שמופיעה ליד המרזב: המים הספוגים ביציקה יוצאים אל תוך הקדח שביציקה (שבתוכו עובר המרזב) ומחלחלים מטה אל תוך תקרת הבית. לצורך המחשה נניח שיציקת התקרה ספוגה כולה ברטיבות בכל שטחה, עד לעומק של 5 סנטימטר.
רטיבות זו לא תראה בכל שטח התקרה של הבית אלא רק ליד המרזב משום ששם ישנו קדח ביציקה והמים יכולים לגלוש דרכו מטה אל תקרת הבית ולהרטיב את הטיח באזור זה. (המים גולשים מטה ברווח שבין צינור המרזב לדפנות הקדח, נעצרים בשכבת הטיח שבתקרה ומרטיבים אותה).

האינסטינקט הראשוני הנו כמובן להניח שקיים ליקוי באיטום שבין שכבת האיטום לבין פתחו של המרזב, או שקיים ליקוי במרזב עצמו. אך במרבית המקרים זה איננו המצב משום שהרטיבות זוחלת ממקום מרוחק, מתחת לאיטום (בין האיטום ליציקה) או בתוך היציקה עצמה.
גם אם נפתח את הריצוף ואת שכבת האיטום באזור הסמוך למרזב, לא נוכל לדעת בבטחון את מקור הרטיבות משום שבכל המקרים האזור ממילא יהיה ספוג ברטיבות.

רטיבות בסמוך לגרם המדרגות, ליד פתח היציאה לגג המרוצף:

תופעה זו (ותופעות נוספות שיוסברו בהמשך), הנה תוצאה נוספת של רטיבות הספוגה ביציקה.

רטיבות זו מופיעה בדרך כלל בקירות הפנימיים של הבית אשר נמצאים ממש בסוף גרם המדרגות, בסמוך לפתח היציאה אל המשטח המרוצף. באזור זה מסתיימת ("נחתכת") היציקה ורטיבות אשר כלואה בתוכה מחלחלת אל הקיר הניצב אליה ומבצבצת בחלקו הפנימי של הקיר, (אשר נמצא בדרך כלל ליד פתח היציאה לגג).

רבים מאנשי המקצוע ומבעלי הבתים יוצאים מתוך הנחה שקיים כשל מקומי קרוב לאזור הארוע. לפיכך מסיקים שפרוק המרצפות והפנלים באזור החיצוני הנושק לאזור הרטיבות ותיקון האיטום באזור זה- יפתרו את בעיית הרטיבות.

אך לא כך הוא. מכיוון שיציקת הרצפה ספוגה ברטיבות (ברמה זו או אחרת) מבצבצת הרטיבות במקום שבו מסתיימת היציקה או במקום בו היציקה נושקת לקיר ומעבירה אליו את הרטיבות.

כך שגם במקרה זה מיקום הליקוי בשכבת האיטום יכול להיות מרוחק לגמרי ממיקומה של הרטיבות בתוך הבית.

מוקדי רטיבות אחרים:

ספיגת רטיבות בתוך יציקת הגג גורמת לעיתים גם להופעתם של כתמי רטיבות בקצוות התקרה (בחיבור בין הקירות הפנימיים של הבית לבין התקרה), ומטעה את הצופה לחשוב שמדובר בליקוי שקרוב לקיר החיצוני (אם כי ליקויים כאלה בהחלט שכיחים).

התופעה של רטיבות בסמוך לנקודת המפגש בין התקרה לקירות, יכולה להגרם ממספר גורמים ואיננה מעידה בהכרח על כשל באיטום אשר מתחת למרצפות. במקרה זה יש לבדוק גם את קיומו של סדק בקירות החיצונים של המבנה. במקרים רבים יתגלה סדק בקיר החיצוני, בדיוק במקום החיבור בין התקרה לקירות. סדק זה מאוד אופייני ושכיח בבתי מגורים בארץ ומקורו בחיבור בין יציקת הגג ליציקת המעקה שמסביבו.

תזוזת שני האלמנטים (תוצאה של בנייה לקויה) גורמת לסדק זה להופיע בהרבה גגות מרוצפים ולא-מרוצפים. סדק מסוג זה גורם לחדירת רטיבות היישר אל מתחת לשכבת האיטום ויכול ליצור רושם מוטעה של כשל בשכבת האיטום, בעוד שמיקום הכשל הנו בקיר החיצוני.

נזילות מנקודות חשמל:

גם במקרה של רטיבויות ליד מקורות חשמל (ליד שקעים או מתגים) יש לקחת בחשבון שהרטיבות מגיעה לאזור זה משום שיציקת הגג ספוגה בחלקה ברטיבות. צינורות חשמל הקבורים ביציקה יוצרים מעין תעלת-מעבר למים, אשר יכולים לעבור ברווח שבין צינור החשמל לבטון.

המים מחלחלים דרך תעלה זו אל תוך המבנה, ויוצרים את הרושם שכביכול קיים ליקוי כלשהו באיטום מערכת החשמל (מתגים או גופי תאורה בגג המרוצף). במקרים אלו יש להבחין בין טיפטוף שיוצא מסביב לצינור החשמל לבין טיפטוף שיוצא ממש מתוך צינור החשמל (אם כי גם טיפטוף מתוך הצינור יתכן שמקורו בקרע בצינור היכן שהוא בתוך היציקה).

לעיתים פונים לקוחות לעזרת חברות אשר מפעילות ציוד לסריקה וצילום טרמוגרפי על מנת לנסות ולגלות את מקור חדירת הרטיבות אל המבנה. גם בנושא זה קיימות לעיתים אי הבנות לגבי משמעות הבדיקה ותוצאותיה.

הצילום הטרמי מראה תמונה טרמית אשר מצביעה בברור על מיקום רטיבויות במוקדים שונים מתחת לאיטום. בעזרת צילום זה ניתן לראות מקומות בעלי רטיבות גדולה ו/או הצטברויות של מים. אולם למעשה אין בכוחו של הצילום להצביע על מיקום הליקוי בשכבת האיטום.

בפועל יתכן מצב שבו חודרים המים דרך חור או פגם כלשהו בשכבת האיטום, ממשיכים לנדוד מתחת לשכבת האיטום וניקווים (יוצרים שלוליות) במקומות מסויימים מרוחקים יותר. כל שנראה בצילום הנו את מיקום השלוליות ועדיין לא נדע את מיקום הפגם בשכבת האיטום.

איתור מדוייק של מיקום נקודת הכשל בשכבת האיטום ניתן לקבל לעיתים באמצעות צילום רציף היוצר מעין סרטון טרמוגרפי שמבוצע בזמן אמת, תחת גשם, ממש בעת התרחשותה של חדירת הרטיבות אל מתחת לשכבת האיטום.

גם אם נצליח בכך, דבר שמוטל בספק, עדיין עלינו לקחת בחשבון שהתוצאה לא תמיד משקפת את המצב לאשורו. יתכן מצב של נזילה קטנה מאוד - ומאוד קשה לאיתור - אשר גורמת להצטברות איטית והדרגתית מאוד של רטיבות, בנוסף למקור רטיבות אחר שאולי הצלחנו לגלות.

כלל נוסף- ככל שהשטח רטוב יותר - כך יקשה עלינו להבין מאין הגיעה הרטיבות.

אין לבצע בדיקת הצפה על גבי משטחים מרוצפים משום שהנזק יכול להיות גדול הרבה יותר מהתועלת.

נזילות ורטיבויות מגגות מרוצפים ומרפסות הנן קשות מאוד לפתרון באמצעות טיפולים מקומיים. ברוב המקרים עדיף "להרים" את הריצוף ולבצע מחדש את כל שכבת האיטום, אף על פי שהדבר כרוך בהוצאה כספית גדולה. מכיוון שקרוב לודאי שהוצאה זו תגיע ממילא, חבל לבזבז כסף נוסף על נסיונות סרק.

במקרים שבהם נערכים נסיונות לאיתור מוקדי כניסת הרטיבות יש להבין שלא ניתן לבקש (או לתת) תעודת-אחריות עבור פעולות תיקון מסוג זה.

כמובן שלפני הרמת הריצוף יש לאבחן את השטח ולנסות למצוא מקומות חדירה ודאיים. יש לבחון תמיד את אזור הפתח של המרזב למקרה שהכשל קיים בחיבור בין האיטום למרזב. במידה וכך, יש לתקן ולהמתין לתוצאות.

מקומות חדירה "ברורים" נוספים יתכנו גם כאשר קיימים אלמנטים חודרים אשר יתכן ופגעו בשכבות האיטום. אלו יכולים להיות עמודים של פרגולות, חדירות של צנרת מיזוג, וכדומה.

בנוסף לבדיקת המשטח המרוצף, יש לבדוק את קיומם של סדקים בקירות החיצונים של המעקה אשר סביב המשטח המרוצף, בערך בגובה הריצוף. סדקים בקירות הפנימיים של המעקה זהים בחומרתם לסדקים חיצונים וגם אלו מאפשרים למים לעקוף את שכבות האיטום שבגג ולחדור לתקרת הבית, בדרך כלל בסמוך לנקודת המפגש אשר בין התקרה לקירות.

מאמר זה בא להסביר את תופעות הרטיבות השכיחות בגגות מרוצפים או מרפסות, ולהציע קו מנחה לאופן הטיפול בהן. ניתן להעזר במאמר זה לצורך הערכת המצב והסקת מסקנות. אין המאמר בא לפסול נסיונות לתיקונים מקומיים אלא להצביע על המצב לאשורו, כך שבמצבים כאלו ידעו כל המעורבים בדבר, כי ללא "טיפול שורש" לא ניתן יהיה להשיג ודאות בהצלחת התיקונים.