בעיות איטום במבנים טרומים, תפרי התפשטות

חדירות מים דרך תפרי התפשטות בבנינים טרומים היא ממש מכת מדינה. חברות בניה רבות מנסות לצמצם את עלויות האיטום של תפרי ההתפשטות וחסכון זה גורר אחריו מאות ליקויים מדי שנה.

בתחילת תקופת הבניה הטרומית בארץ לפני כ 15-20 שנה (במיוחד בתקופת העלייה הגדולה מרוסיה) היה נהוג לבצע איטום של כל תפרי ההתפשטות במעטפות החיצוניות של מבנים טרומים, לתעשיה או למגורים. המחיר הממוצע לעבודה זו עמד על כ 35 ש"ח למטר-אורך של תפר התפשטות.

שנים אחר כך, עם הופעת חברות סנפלינג בשוק הבנין, החלו מחירים אלו לרדת באופן משמעותי והיום המחיר עומד על כ 20 ש"ח למטר אורך. כתוצאה ממחיר נמוך זה החלה לרדת איכות הבצוע ומספר הליקויים באיטום עלה בהתאם.

חברות בניה אחדות, שמטעמים מובנים איננו יכולים לפרסם את שמן, ניצלו את מצבו הרווי של השוק בחברות סנפלינג : משום שהאחריות על איטום נופלת תמיד על חברות האיטום (במקרה זה חברות סנפלינג שאוטמות את תפרי התפשטות) הפסיקו חברות בניה אלו לבצע אטימה של כל תפרי-התפשטות בבנין והעדיפו לאטום רק את אותם המקומות אשר בהן נתגלו נזילות במהלך בדיקת הבנין הראשונית. (בדיקות-המטרה נדרשות לבצוע בכל מבנה חדש, על פי תקן).

השיקול הכספי מובן: זול יותר לאטום מוקדי רטיבות אחדים מאשר לאטום את כל התפרים בבנין. במקרה של בעית רטיבות אצל אחד הדיירים אפשר תמיד להתנצל ולבצע תיקון מקומי (שלא תמיד מצליח, אך גם אותו אפשר לתקן שנית שנה לאחר מכן וכן הלאה....).

חברות בניה אחרות הגדילו לעשות ועברו לשיטה של הפלת "אחריות כוללת" על חברות הסנפלינג. בשיטה זו משלמים לחברות סנפלינג המשוועות לעבודה סכום נמוך יחסית עבור קבלת כל האחריות העתידית בגין חדירות רטיבות מכל שטח המעטפת החיצונית של המבנה- מבלי שיאטמו בו את כל תפרי ההתפשטות (!).

לדוגמא: בבנין טרומי בן כ 10 או 12 קומות ישנם תפרי התפשטות באורך כולל של כ 3,000 מטרים. איטום כל התפרים, במחיר של 25 ש"ח למ"ר, יעלה כ 75,000 ש"ח. במקום לשלם את כל הסכום משלמים לחברת איטום חיצונית סכום של 30,000 ש"ח ועבור סכום זה נדרשת חברת הסנפלינג לאטום מספר ליקויים מקומיים בלבד אשר התגלו במהלך בדיקות ההמטרה שנעשו בבנין.
חברת הסנפלינג מספקת בתמורה אחריות כוללת בגין כל חדירת רטיבות מכל שטח המעטפת החיצונית במבנה – אף על פי שכלל לא בוצעו בו עבודות איטום. בדרך זו חוסכת חברת הבניה 45,000 אלף ש"ח ואילו חברת הסנפלינג קונה את האשלייה לרווח מהיר יחסית בתקווה שלא יתגלו ליקויים נוספים במשך השנים. רוכשי הדירות אינם מודעים לסידור מסוג זה בעת רכישת הנכס.

הסובלים העיקריים כתוצאה מכך הם כמובן בעלי הנכסים אשר נאלצים להתמודד מול חברות הבניה וחברות האיטום בכדי לתקן ליקויים בתפרי ההתפשטות שלעיתים לא נאטמו כלל.

איטום חלקי וחובבני של תפרי התפשטות מסיר את הבעיה מעל גבן של חברות הבניה ומותיר את דיירי המבנה מוטרדים מבעיות רטיבות לאורך שנים ארוכות. אגב כך - לא מדובר על בעיות איטום "גרידא" משום שאטימה לקויה גוררת בעקבותיה נזקים מתמשכים למבנה: החל מנזק לקירות הפנימיים, הצטברות רטיבות נסתרת מתחת למשטחים מרוצפים, פגיעה בברזלי-הזיון אשר ביציקות, וכלה בנפילות מסכנות-חיים של אריחי שייש מהקירות החיצונים.

להבדיל מנזילות מתפרי התפשטות קיימת גם תופעה של כתמי רטיבות קלים ומקומיים אשר נראית בדרך כלל בצורה של כתמי רטיבות עגולים במקומות אקרעים בקירות.

מקור כתמי הרטיבות הנו בדרך כלל מהדברים הבאים:

1. ספיגת רטיבות בלוחות השייש ובקירות עצמם.



2. חדירת מים דרך מישקים פתוחים בין אבני החיפוי.



3. מעבר מים דרך סדקים נימיים ואחרים בלוחות החיפוי עצמם.



4. מעבר מים דרך מקומות חיבורם של עוגני-הרמה בקירות, אשר לא נאטמו בחומרים הנכונים. (עוגנים אלו הנם מוטות מתכת או מוטות הברגה המקובעים בתוך הקיר הטרומי ומשמשים לצורך הרמת הקיר באמצעות המנוף - במהלך הרכבתם של הקירות).

ספיגה ישירה של רטיבות בקירות הינה נדירה יותר אך קיימת. ברוב המקרים יתברר שחדירת רטיבות מתרחשת דרך סדקים נימיים וסדקי-שערה באבני החיפוי עצמם או בינהן (במישקים).

במבנים רבים קיימת תופעה החוזרת על עצמה, של כתמי רטיבות אשר זהים בצורתם ובמקום הופעתם במספר דירות באותו הבבנין. התופעה נגרמת כתוצאה מליקוי שחוזר על עצמו בכל הקומות. ליקויים כאלה נפוצים ומקורם ברטיבות שעוברת דרך מוטות המתכת של העוגנים (סעיף 4 לעיל) אשר נאטמו שלא כהלכה ועם חומרי אטימה שאינם גמישים דיים בכדי לעמוד בתנועות הפרשי הטמפרטורה שבין הברזל לאבן (כמו דבק שיש, למשל).

תופעה זו- של ריבוי כתמי רטיבות במקומות זהים בכל קומה בבנין, נגרמת גם כתוצאה מהתקנת אלמנטים שונים בקירות החיצונים של המבנה (חבלי ומסתורי כביסה, מעקות, וכולי) כאשר ברוב המקרים חודרת הרטיבות מסביב לברגי העיגון של אותם האלמנטים, או מסביב למקום חדירתם אל הקיר.

על דיירים בבנינים טרומים להתעקש על איטום כל תפרי ההתפשטות במבנה ולא רק על חלקם. יש לוודא אטימה בחומרים גמישים מתאימים סביב כל החיבורים של האלמנטים השונים בקירות החיצונים של המבנה. גם אטימת הפוגות שבין אריחי החיפוי היא הכרחית. במקרה של ספיגת רטיבות בקירות ללא נוכחות סדקים יש לבצע התזה של חומרי איטום על בסיס סילוקסן- על כל שטח הקירות.

בעת תיקון ליקויים באזורים של תפרי התפשטות יש גם לקחת בחשבון שמקום הליקוי יכול להיות מרוחק מהאזור שבו מופיעה הרטיבות במבנה. במקרים אלו איטום התפרים סביב חדר או דירה אחת בלבד לא יבטיח את פתרון הבעיה.