זן ואומנות הטיפול בגן

ראשית, מוצאים זמן לטיפול בגן. זה לא חייב להיות יותר מדי, גם עשר דקות יכולות להספיק. שעות אחר הצהרים המאוחרות הן הזמן הטוב ביותר, אבל כל אחד ונטיות זמנו. לובשים את הבגדים הכי יפים שלנו (רצוי שלייקס וכובע קש) ויוצאים לגינה.

הדבר הראשון הוא סיור מקיף בכל הגן, עוד לפני שמרימים איזה שהוא כלי עבודה. עוברים על כל צמח וצמח, ובודקים מה התחדש. מה השתנה. מה דרוש שיפור.

אם עשיתם סיבוב בגינה ולא מצאתם מה לעשות. אז אתם יכולים להזמין מטוס ריסוס ולרסס את כל הגן. אחרי שהכול ינבל, תיצקו בטון על כל השטח ותעזבו את כל עסקי הגינון לתמיד, אבל אם כן מצאתם צמח שלא מקבל השקיה, אזור שהעשבייה בו מתחילה להרים ראש, או אולי שיח שזקוק לגיזום חידוש אז כדאי להתחיל במלאכה.

קובעים סדר עדיפויות. סדר העדיפויות משתנה מגינה לגינה ומאדם לאדם. אנו יכולים לתת המלצה לסדר בעולם אידיאלי: הדבר הראשון שמטפלים בו זה שתילות חדשות. אם הבאנו צמחים חדשים מהמשתלה, נכין את השטח ונשתול אותם לפני כל דבר אחר.

הדבר השני הוא בעיות השקיה. נסדר את כל מה שדרוש להשקיה טובה של צמחי הגן. הדבר השלישי הוא עישוב. עשבים גבוהים יכולים לחנוק ולהרוג צמחי גינון. הדבר החמישי הוא גיזום יבשים ונבולים. והדבר השישי הוא גיזום עיצוב לשיחים ועצים. והסעיף האחרון הוא פיתוח וחידוש הגינה.

אם נעבוד בגינה פעמים, שלוש בשבוע. מן הסתם נתחיל ישר מפיתוח וחידוש הגינה. אך אם נעבוד בגן פעם בשבועיים, בהחלט נאלץ להתמודד עם בעיות השקיה ועישוב.

אחרי שהפנמנו את סדר העבודה הנכון, הנה כמה תובנות שיעזרו לנו להתמודד עם הגינה. לא מומלץ לעבוד לפי "הצורך" בגינה. הצורך לא תמיד נגלה לנו עד שאנחנו בעבודה עצמה ומנגד, הצורך הוא אין סופי. מה שאולי עלול להרתיע אותנו. במילים אחרות, אם נראה בגינה כמקום שבוא צריך "לעשות עבודה" בהתאם לצורך. הגינה תהפוך למטרד. אך אם נראה בגינה זמן איכות עם עצמנו והצמחים, אז הגינה תהפוך לתרפיה הרמונית. ואז אולי העובדה שעבודות הגינון לעולם לא נגמרות תהפוך לעובדה משמחת את הלב.

התובנה השנייה היא ריכוז המאמץ. זה לא סעיף חשוב כמו הראשון כי יש הרבה הנאה לעשות דברים בצורה מפוזרת ומבולגנת, אך אם חשקה נפשכם ליעל את עבודתכם בגינון הרי לכם עצה: אל תתפזרו! רכזו את המאמץ על אזור מסוים או נושא מסוים.

למשל אם החלטתם שברצונכם לרענן את הערוגה הפורחת בכניסה לבית - התמקדו רק באזור זה. עשבו את העשבים, עקרו את הצמחים היבשים. קלטרו את הקרקע, והכינו לשתילה. עזבו את שאר הגינה עד שתסיימו את הפרויקט הזה. הגינה יכולה לחכות. זהו חלק מהיופי בעולם הצמחים.

או לחילופין נושא מסוים. אם החלטתם שאתם מגזמים את עצי הגן לעיצוב .ץ אז התמקדו במשימה הזאת. על פני כל העצים בגן. גם אם מספר דברים נראים אולי דחופים יותר, כמו עישוב או גיזום השיחים. עבודה בצורה כזאת תבטיח לכם תחושת התקדמות.

שימרו על עיקרון הרצף. מי לא מכיר את התחושה של זריעת זרעים וצפייה מטורפת לראות אותם נובטים. הלב מתפוצץ מתקווה והתרגשות, אבל זרעים כדרכם של זרעים לוקחים את הזמן עד לנביטה.

החוכמה היא לשמור על רצף של התרגשויות. זרעתם את הזרעים, יפה! עכשיו עזבו אותם ועברו לשתילת עונתיים. גמרתם עם העונתיים, הכנו שילוב מנצח של צמחים זוחלים וזקופים בכד יפה במיוחד. ואופס הזרעים נבטו. כך נוצרת מחזוריות של עבודה, צפייה, וסיפוק תמידי. זה הוא עיקרון הרצף. כל הזמן יש רצף של סיפוק. פעם זה זרעים שנבטו, פעם זה פריחת העונתיים, ופעם זה הוא הכד שהצמחים בוא התבססו והגיעו לעיצוב המושלם שתמיד חלמתם.

התובנה האחרונה היא שלעבודה בגינה אין סוף. לכן אסור להישאר בגינה שנייה אחת יותר ממה שהלב רוצה. נמאס לכם? פשוט תזרקו הכל על האדמה, או תסדרו יפה במחסן. תשטפו ידיים עם סבון. נקו ציפורניים עם מברשת קשיחה. ותעברו לדבר הבא. הגינה תהיה שם גם מחר. אחרי הכל זה היופי של הגינון. זה לא חי כמו חיה שצריך להאכיל ולדאוג לה, וזה לא דומם כמו משטח בטון, או טוף, שאין בו שום שינוי. יש שינוי, אבל הוא איטי וידידותי.