בניה עצמית- פרוייקט להמחשה

המגרש ממוקם בשכונה חדשה בישוב יוקרתי למדי, בגליל העליון. מדובר בשכונה הנבנית בשיטת "בנה ביתך" על מגרשים דו משפחתיים בני כחצי דונם כ"א.
תכנית הבינוי השכונתית חסרה מאפיינים אדריכלים מגבילים (לדוגמא- אין חובה לחיפוי אבן לקירות או גגות המקורים ברעפים), כך שנוצרת גמישות רבה במאפיינים האדריכלים של המבנים. אליה וקוץ בה- בשטח ניתן לראות מגוון רחב מאוד של סגנונות בניה המגובבים באופן אקלקטי למדי.
לעומת זאת, התב"ע מחמירה יחסית, וקובעת אחוזי בניה של כ- 171 מ"ר בנוי בלבד לכל מגרש (בתוספת מרתף), וקווי בניה של 4 מ' לצדדים, 6 מ' לאחור ו-5 מ' לחזית.

הבתים הדו משפחתיים אמורים להתחבר זה לזה באמצעות קיר משותף או פרגולת בטון, אך בפועל אין הרשות אוכפת דרישה זו, והתוצאה היא מבנים בודדים הממוקמים במרכז המגרש עם גינה מצומצמת מלפנים ומאחור.

מבט אל המגרש:

פני הקרקע הטבעיים של המגרש היו משופעים מאוד ומיקומו היה מעל לכביש. מתוך רצון להקל את הגישה נחצב המגרש עד לגובה הכביש, כך שתנאי הפתיחה של התכנון כללו מיקום בתוך 'מכתש' המוקף קרקע גבוהה וקירות תומכים ממערב ומדרום, ובית דו משפחתי צמוד מצפון.

התמונה ממחישה את המבט מהכביש לכיוון המגרש. ברקע רואים את הקיר התומך אשר נוצר ממערב (בגובה 8 מ'!) ומשמאל את הקיר שנוצר מדרום. מימין (מוסתר) קיים חלקו הצמוד של המגרש הדו משפחתי, אשר מונמך גם הוא.

סקיצה טופוגרפית:

בסקיצה זו ניתן להבין את חלוקת המגרש הדו משפחתי, את כיווני האוויר, הנוף, את מיקום הכביש והקירות התומכים. במגרש מימין נבנה הבית הצמוד.

המתכנן הקודם קיבל לידיו את שני המגרשים הצמודים. התכנון כלל מבנים זהים כמעט לחלוטין. כל מבנה נפרש על פני שטח של 156 מ"ר בקומה אחת.
הפרוגרמה כללה 2 חדרי שינה, ממ"ד כחדר נוסף, חדר רחצה מרכזי, סוויטה להורים, פינת משפחה, סלון, מטבח, פינת אוכל ושירותי אורחים.

היות וידוע כי רוב החלטות התכנון נעשו ע"פ בקשתו המפורשת של היזם, אין בדברים שיובאו להלן משום מתן ביקורת על הגורם המתכנן הקודם, אלא כביקורת אדריכלית על התכנון עצמו.

נבחן תחילה את העמדת המבנה ע"ג השטח ולאחר מכן, בהגדלה, את חלקי הבית השונים.

העמדת המבנה:

נשים לב לפריסה הרחבה (מדי) של המבנה ע"פ שטח המגרש המוגבל (חצי דונם). כאן יש להדגיש ולציין, שוב, שהבית נפרס על פני קומה אחת בלבד ע"פ דרישה מפורשת של היזם אשר לא השאיר ברירה בפני הגורם המתכנן הקודם.

• הקשר עם הקרקע: בשל הפריסה הרחבה של המבנה כמעט שלא נותרה חצר שמישה: בעורף (ממערב) ממוקם הקיר התומך וגם כך אין דלת הפונה לחצר זו. מצפון (מימין) נותרה חצר בעומק 2 מ' בלבד אשר מולה ימוקם המבנה הצמוד. ממזרח, לכיוון החזית והנוף מוקמו החניות, שבילי הגישה והמדרגות לגג.
  אזור הישיבה השמיש היחיד שנותר הנו בחצר הדרומית (משמאל) ביציאה מפינת האוכל. רוחבה של חצר זו- בין 4 ל 5 מ' בלבד והיא פונה לכיוון קיר תומך בגובה 2.0- 3.0 מ' ומולה קרקע הגבוהה ממנה. מבנה אשר ימוקם בעתיד מדרום ישקיף על חצר זו וימנע פרטיות.



• המדרגות החיצוניות: הכוונה הייתה להשתמש בגג לצורך בניית יח' נפרדת בעתיד ולצורך כך נועדו המדרגות הספיראליות החיצוניות. מחשבה מעניינת, אלא שבחישוב אחוזי הבניה הנותרים נשארו לניצול בק"א כ- 15 מ"ר בלבד.

המרחב הציבורי:

• אזור האירוח: נשים לב שהיציאה לגינה היא דרך פינת האוכל ולא דרך הסלון. מעבר לספק בנוגע ל 'נכונות' התנועה, נהוג, בד"כ, להצמיד את המרפסת לסלון ע"מ ליצור חלל אירוח גדול ונעים יותר. התחושה הנוצרת כעת היא של 'סגירות' וחוסר קשר בין אזור ההסבה העיקרי, בסלון, לקרקע הצמודה.



• תכנון הפתחים: כדאי לשים לב לנוף הנשקף מחלונות אזור האירוח: ממערב, במרחק 4.5 מ'- קיר תומך בגובה 8 מ' , מדרום קיר התומך במרחק דומה את אדמת השכן אשר ביתו ישקיף, מן הסתם, הישר לסלון.
  החלונות הגדולים הפונים מזרחה פונים הישר אל אזור החניה. קירוי החניה ימנע מבט אל הנוף. האם היה מקום לתכנן את החניות בקצה השני של המגרש, ולהצמיד חצר זו אל אזור האירוח?



• פינת האוכל: האזור אינו מוגדר היטב. נוצר הרושם שהיא חלק מחלל סתמי: מעין מעבר רחב המקשר בין המטבח, הסלון והגינה.



• המטבח: מיקום האביזרים נכון מבחינה ארגונומית. קיימת קרבה שימושית למזווה ולפינת הכביסה.

אזור הכניסה והמרחב הפרטי:

• אזור הכניסה: הכניסה החיצונית 'מחבקת' את הנכנס ונותנת תחושה נעימה למדי. פרגולה אשר תוכננה מעל תיתן הגנה ממזג האוויר. חלל הכניסה הפנימי גדול ונעים ומהווה הפרדה בין האזור הפרטי לציבורי.
  נקודת תורפה: שירותי האורחים. מעבר לשאלת גודלם המזערי- נשים לב שהדלת פונה הישר אל אזור הכניסה והאירוח.



• פינת המשפחה: הרעיון לתכנן חלל רחב המוביל לחדרים במקום מסדרון צר הנו נכון. החלל יכול לשמש גם כפינת משחק לילדים. החלל הספציפי הזה לוקה בכך שקירותיו נקטעים ע"י דלתות בכל עבריו, דבר המפריע לתחושה האינטימית ולמיקום רהיטים. אילו, לדוגמא, היו מוצמדות דלתות ח' הילדים אחת לשניה היה נוצר קיר רחב יותר לשימוש. מפריעה עוד יותר העובדה שפינת המשפחה נותרה ללא חלונות וללא אור ואוויר טבעיים.



• אגף ההורים: למעשה אין הפרדה של ממש בין האגפים משום שהכניסה לסוויטה היא מתוך אגף הילדים. לחוסר ההפרדה הויזואלית והאקוסטית מהילדים יש חסרונות אך העניין נתון להעדפה אישית.
  מיקום המיטה נכון ומונע מבט מיידי כאשר הדלת פתוחה. נשים לב שהחדר עצמו קיבל כיוון אוויר אחד בלבד, והוא בעל מידות צרות למדי. אילו קבעה הפרוגרמה ארון קיר במקום ח' ארונות, ניתן היה לשייך שטח זה לאזור השינה, לחשוב מחדש על חלוקת החללים ולהגדיל את החדר עצמו.



• חדרי הילדים: החדרים בעלי מידות צנועות למדי. אין נישות לארונות הקיר. כיוון אוויר אחד בלבד ניתן לכל חדר (גם לחדר הפינתי, אולי משום קירבתו למבנה הסמוך). הממ"ד משמש כח' שינה.
  לגבי דלת הממ"ד: אילו הייתה מוסטת הדלת מעט ימינה, לכיוון פינת המשפחה, היה המסדרון מתקצר ובסוף המסדרון הייתה נותרת נישה. ניתן היה להשתמש בה למטרות אכסון, או להפוך את כיוונה לעבר פינת האוכל כנישה פרקטית ויפה.

דיאגרמה- חזית עיקרית:

המבנה המקורי תוכנן כ 'גוש' אחד גדול של אבן, המתפרש על פני רובו של השטח. בחזית הסלון תוכננו חלונות קשתיים בחיקוי אוריינטאלי, ביתר חלקי המבנה ננטשה הגישה המזרחית לטובת חלונות רגילים לחלוטין. התוצאה המתקבלת, לעניות דעתי, היא של מבנה סגור, מסיבי וחסר זהות עיצובית. נשים לב לכך שלא תוכנן מסתור נאות לדוד המים הבולט מעל.

לאחר בחינת התכניות, ברור היה שהדרך הנכונה אינה 'שיפור' התכנון. הפרוגרמה אשר הועברה ע"י הבעלים לגורם המתכנן הקודם הייתה בעייתית ונחוצה הייתה פרוגרמה חדשה לחלוטין- גם אם יגרום הדבר לעיכוב של מספר חודשים בבניית המבנה (למבנה כבר היה קיים היתר בניה ואף נחתם חוזה "עד מפתח" עם קבלן).

ראשית, היה צורך לטפל בפריסה הבעייתית של המבנה על פני קומה אחת ה'גומרת', למעשה, את השטח. בעקבות זאת, התקבלה הסכמתם העקרונית של הבעלים לפרוגרמה חדשה בה יפוצל המבנה ל- 2 קומות. השינוי יתבצע כך שאגף הילדים יועבר כולו לקומה העליונה, תוך מתן אופציה עתידית להפיכתו ליח' נפרדת לחלוטין.

הסקיצה אשר התקבלה לבסוף כוללת 171 מ"ר, כאשר 116 מתוכם בק"ק ו-55 מ"ר בק"א. העברת שטחי הבניה לקומה א' אפשרה להקטין את קומת הקרקע, ולפתוח את המבנה לחצר יפה, גדולה יותר ובעלת נוף.
הפרוגרמה החדשה אפשרה בנוסף הגדלה קלה בחלקי הבית השונים, הוספת חדר שינה לילד, והפניית כיווני אוויר ואור נוספים לחללים. ע"מ לקבל תחושה פתוחה יותר הוחלט להרים את רצפת המבנה והחצר עצמה במטר אחד יחסית לכביש.

נבחן תחילה את העמדת המבנה ע"ג השטח ולאחר מכן, בהגדלה, את חלקי הבית השונים.

העמדת המבנה:

• בתכנית זו רואים את הפריסה החדשה: המבנה 'נדחף' ככל האפשר לעורף ולכיוון דרום (הקו המקוטע הנו גבול קו הבניין המותר) ונפתח בצורת 'רי"ש' אל החצר.



• הקשר עם הקרקע שופר הודות להגדלת החצר, הצמדתה לסלון ופתיחתה אל כיוון הנוף היחידי: מזרח.



• הכניסה אל הבית עברה אל האזור ה 'מת' של החצר- מדרום אל מול הקיר התומך.

המרחב הציבורי:

• הסלון מוקם כך שיהיה רחוק ככל האפשר מהבית הצמוד. התיכנון כלל תקרה גבוהה במיוחד ופתחי זכוכית גדולים הפונים אל החצר. בימים בהם מזג האוויר נוח גודל שטחו של אזור האירוח עקב הצמדת המרפסת לסלון והקשר הויזואלי ביניהם.



• פינת האוכל קיבלה חלל מוגדר, ופתחי אור גדולים לגינה. פינת האוכל שומרת על פתיחות כלפי יתר האזורים הציבוריים, זהו עיקרון חשוב בבתים בעלי שטח מצומצם.

המטבח ואזורי השרות:

• המטבח נמצא באזור מוגדר היטב אך הוא שומר על פתיחות כלפי אזור האירוח. דלפק לארוחות קלות עוזר להפרדה הויזואלית. נישה ייעודית למקרר פותרת את שילובו בארונות המטבח.



• המזווה ופינת הכביסה צמודים למטבח ליתר נוחות. משחקי נישות עם החללים הסמוכים מאפשרים ניצול מקסימלי של השטח. לאזור זה תוכננה דלת יציאה לחצר האחורית, אשר הופכת לחצר שמישה עם אופציה להקמת מחסן קל ונסתר בין המבנה לקיר התומך.



• דלת שירותי האורחים ממוקמת בנישה מוצנעת. השירותים עצמם מנצלים שטח 'מת' מתחת למהלך המדרגות השני עם פתרון אוורור ייחודי מתחת למהלך הראשון. הכיור נמצא בנישה ע"מ לא להפריע לתנועה.



• חדר המדרגות תוכנן עם דלת נוספת הפונה החוצה, כך שאם ננעל את הדלת המפרידה אותו עם קומת הקרקע- נוכל להיכנס לקומה א' הישר מבחוץ כיחידה נפרדת עתידית.



• מתחת לפודסט המדרגות נוצר חלל בגובה 160 ס"מ. ע"מ להשתמש בו כמחסן חיצוני - נפתחה דלת נמוכה כלפי חוץ.

אגף ההורים:

• אגף ההורים זוכה לפרטיות הרחק מהאזור הציבורי. הסוויטה גדלה ביחס לפרוגרמה הקודמת ע"ח ויתור על ח' ארונות. בנוסף, קיבלה הסוויטה שני כווני אוויר, כאשר שני חלונות צרים וארוכים מכניסים את הנוף עד למיטה.
  למרות גודלו הצנוע של ח' הרחצה מתקבלת בו תחושה נעימה למדי הודות לחלון גדול וצבעוני הממוקם הישר בכניסה, והודות לסידור הפרקטי של האביזרים השונים. ח' הרחצה מכיל מקלחון זוגי בנוי.



• הממ"ד הפך לחדר רב שימושי: הוא יכול לשמש כחדר לתינוק (בקרבה להורים), או חדר עבודה. ישנה גם אופציה נוספת: אם נעביר את דלת חדר ההורים להמשך המסדרון, קרוב יותר לפינת האוכל- יהפוך הממ"ד להיות חלק מהסוויטה וישמש כחדר ארונות צמוד.

קומה א'- בשימוש רגיל

האופציה הראשונה (למעלה) מייעדת את הקומה לשימוש רגיל כאשר היא מכילה 3 חדרי שינה גדולים עם שני כווני אוויר לכ"א, נישות לארונות קיר, ופינת משפחה גדולה ומוארת הנפתחת למרפסת גג גדולה.

קומה א'- כיחידה נפרדת

האופציה השניה מאפשרת להשתמש בקומה זו כיחידה נפרדת ע"י הפרדת הכניסה לח' המדרגות בק"ק, והסרת הקיר המפריד בין ח' השינה הצפוני ופינת המשפחה בקומה זו. קיר זה מתוכנן מלכתחילה להיבנות מגבס תוך הימנעות מהתקנה של צנרת חשמל בתוכו. ח' השינה הופך לפינת ישיבה וחדר המשפחה- הופך למטבח (צנרת הוכנה מראש).
החלל הציבורי נפתח למרפסת גג באמצעות דלת אלומיניום שקופה. פינת כביסה חיצונית הוכנה מראש.

למרות אופיה הכפרי של ראש פינה, אילוצי נדל"ן הביאו את מנהל מקרקעי ישראל לשווק מגרשים דו משפחתיים קטנים יחסית, בני כחצי דונם כ"א, בשכונת "בנה- ביתך" טיפוסית. בסופו של דבר מתקבלת שכונה צפופה למדי עם אחוזי בניה ניכרים. שיפועי הקרקע הגבוהים מאלצים שימוש מרובה בקירות תומכים.
אופי הבינוי במקום אינו אחיד: למרות הצפיפות היחסית ישנם בתים המנסים לשדר "כפריות" מאולצת מעט תוך שימוש בחיפוי אבן, קשתות מזרחיות וגגות רעפים. התוצאה המתקבלת היא של חוסר אחידות ו 'רעש' עיצובי.

במבנה זה נעשה נסיון להימנע ממגמה זו, ולהפך: לנסות להגדירה מחדש כך שתתאים למרקם הכפרי/עירוני המתקיים בשכונה.

דיאגרמה- חזית עיקרית:

החזיתות נוצרו מקווים נקיים ככל האפשר, תוך יצירת מספר גושים בעלי גוון וגובה שונים המתפרסים בנינוחות ע"פ הקרקע.
הקומפוזיציה של חלקי המבנה מעניקה לו אופי שקט ונעים ללא צורך בהתקשטות אופנתית.

הדמיה- מבט אל אזור הכניסה:

הקיר המוביל אל הכניסה המקורה מאופיין בכך שהוא מתקיים בפני עצמו בזכות בליטה כלפי החזית והגג. חדר המדרגות הופך לגוש תלת ממדי בעל מרקם וגובה שונה, והוא מקבל חלונות אנכיים בהתאם לאופיו.

קיר הסלון בחזית הקדמית קיבל אף הוא גוון זית והוא שקוע מעט ביחס לרצפה ולתקרה. כך ניתן לאפיין אותו בטקסטורה (גם בפנים הבית!) שונה. הוצמדו לקיר זה משטחי זכוכית הנמשכים מהרצפה עד התקרה ע"מ ליצור אשליה של 'ריחוף' לקומה מעל.

מבט חזיתי:

הפרופורציה הנוצרת בין הגושים במבנה מחזקת את אופיו. האפקט מושג באמצעות חשיבה תלת ממדית כבר בשלב הסקיצה. שני גוונים שקטים ומשחק בגובהי מעקות הגג יבדילו בין הגושים.

מבט אל אזור ההסבה החיצוני:

בהדמיה זו ניתן לחוש את ה'נינוחות' בה פרוש המבנה על הקרקע. החצר הגדולה בקשר ישיר עם החלל הציבורי באמצעות קירות הזכוכית אשר מהווים מוטיב חוזר גם בפינת האוכל. פינת האוכל עצמה מקבלת איזכור חיצוני ע"י 'יציאה' מקו המבנה בקומת הקרקע. בהדמיה זו ניתן גם להבחין בחלונות סוויטת ההורים הפונים אל הנוף.

קשר פנים- חוץ:

הקירות החיצוניים אשר המחופים בטיח בגוון זית קיבלו את אותה טקסטורה גם בחלקם הפנימי . הדבר מדגיש את 'אמינותו' של החומר לנמצאים מחוץ ובתוך המבנה.
למרות שהחלל הציבורי אינו גדול במיוחד נוצרת בתוכו תחושה של מרחב, פתיחות ואור. תחושה זו מושגת באמצעות תקרה גבוהה במיוחד והחצר ה 'נכנסת' אל הבית דרך קירות הזכוכית. תורם לכך גם החיבור הויזואלי בין המטבח, פינת האוכל והסלון.

מבט אל אזור הכניסה:

חדר המדרגות זכה לחלונות המדגישים את המבנה האנכי שלו. 'גוש' זה הוגבה ביחס אל ה'גוש' הלבן שלידו באמצעות בניית מעקות בגובה שונה. הגבהה זו מאפשרת הפרדה צורנית בין חלקי המבנה.

הפרדה בין גושים:

מבט מקרוב על החיבור בין גושי המבנה באזור ח' המדרגות מבהיר את המשחק במעקות הגג ובמרקמי הטיח. הגבהת מעקה הגג של ח' המדרגות אפשרה להסתיר מאחוריו את מערכת המים הסולארית.

מבט חזיתי:

ניתן לראות את החזית ה 'מרחפת' של קומה א' ואת קומפוזיציות הגושים.

מבט אל אזור ההסבה החיצוני:

בקומת הקרקע הותקן פרופיל אלומיניום דמוי בלגי (1700/4300). הפרופיל תוכנן תוך חלוקה היוצרת שיווי משקל בין חלקים קבועים ונפתחים. בק"א הותקן פרופיל קליל 7000 תואם צבע.

קשר פנים- חוץ:

מבט אל קיר הזכוכית הפינתי בפינת האוכל : הצמחייה 'נכנסת' פנימה.

מבטים פנימיים:

החיבור הפינתי של הזכוכית (אשר נעשה באמצעות סיליקון), יוצר שקיפות התורמת לקשר עם החצר ומאפשרת מבט נקי אל הנוף.
בכל החלונות הותקנה זכוכית בטחון. ההגנה מפני שברים מתבצעת ע"י יריעה שקופה וגמישה (בדומה לזכוכית קדמית המותקנת במכוניות) המותקנת בין שתי שכבות זכוכית בעובי 4 מ"מ כל אחת. הזכוכית מבודדת מפני הפרשי טמפ' ורעש ברמה הגבוהה ביותר.

הקירות המפרידים בין משטחי הזכוכית באזור האירוח זכו למרקם בגוון זית פנימי וחיצוני. השימוש בטיח חיצוני לפנים הבית מעניק ייחוד ועניין לחללים הציבוריים.
ניכרת תחושה של מרחב בזכות התקרה הגבוהה ופתחי האור הגדולים. למרות גודלם של משטחי הזכוכית אין בעיה של קרינה ישירה היות והם מופנים צפונה.

חלונות צבעוניים תוחמים את המרחב הציבורי משני צידי קירות הזית.

המטבח פתוח בחלקו אל אזור האירוח ומשדר נעימות ומרחב למרות גודלו הצנוע. המקרר זוכה בנישה ומייד אחריו, בנישה נוספת, שקועה דלת המזווה. חלון גדול משקיף אל החצר האחורית. חלון זה ממוקם במישורו החיצוני של הקיר כך שנוצר סף שיש רחב ושימושי מול הכיור.

נישות: דלת שירותי האורחים מוצנעת בנישה הרחוקה.

למרות אילוצי גודל בשירותי ההורים- חלון מיוחד מיד בכניסה משרה את האווירה הרצויה.

חלון המתגלה באמצע מהלך המדרגות לק"א.

תאורת האיזור הייצוגי בסלון.

תאורת רצפה המכוונת כלפי מעלה יוצרת עניין בכניסה.

גוף תאורה ריצפתי מבליט את העמוד העגול התומך את הקומה "המרחפת" מעל קיר הזכוכית.