אדריכלות ובניה בישראל

מרכז הדרכה פתוח

עיין ערך: אדריכלות

גירסה להדפסהSend by email
כותב המאמר: 
מקור: ויקיפדיה
תאריך בדיקת עדכניות: 
02-04-2021

מבוא

אדריכלות (או "ארכיטקטורה") מוגדרת באופן מסורתי כאמנות הבניה, כתחום העוסק בתכנון ועיצוב חללים, והינה בטווח שבין אמנות לבין הנדסת בניין.

העיסוק בחלל ומרחב עשוי לכלול את הסביבה הבנויה בכללה, החל בתכנון ערים, עיצוב עירוני ונוף ברמת המקרו ועד לריהוט ועיצוב חפצים ברמת המיקרו. כיום קיים ענף התמקצאות עצמאי בתחום אדריכלות פנים או עיצוב פנים המתמחה בכל הקשור לפנים המבנה, אולם בעיני אדריכלים רבים אין כל הפרדה בין עיצוב פנים החלל וחיצוניותו, ומדובר בשני פנים של אותו המטבע.
עם זאת, נפוץ בימנו הנוהג להשתמש בשירותי אדריכל המתמחה בפנים המבנה, בעיקר בפרויקטים רחבי היקף.

בניגוד לדיעה הרווחת, אדריכל, בדיוק כמו מעצב, אינו אמן במובן המסורתי של המילה, כיוון שבעוד שאמן יוצר בצורה חופשית ונטולת עקבות ותכתיבים, הרי שהאדריכל כבול לדרישות ולצרכים של הלקוח, לצד חישובים סטאטיים והיבטים פיסיקלים.

ניתן לטעון כי מאחר והמתכנן עוסק בשילוב הסביבה הפיזית הבנויה עם ממד הזמן, למשל יום ולילה או עונות השנה, שעות עומס או רגיעה, או בהתייחסות לאנשים המגיעים מכיוונים שונים, ניתן לראותו אף כמתכנן ארועים, בדומה לבמאי, אולם בסביבה מחייבת ואמיתית הכופה עצמה על החווים אותה.

היקף ויעדים

לפי החיבור הראשון ששרד על הנושא, "דה ארכיטקטורה" של ויטרוביוס, בניה טובה מאופיינת ביופי, עמידות ויעילות, או במילותיו של ויטרוביוס: "Firmitas, Utilitas, Venustas" שפירושן "יציבות (מבנית), שימוש ויופי".

Swiss Re Tower
[Swiss Re Tower לונדון]

ניתן לומר כי אדריכלות היא איזון וקואורדינציה של שלושת האלמנטים האלה, המכונים לעיתים "המשולש הויטרוביאני", כשאף אחד מהם אינו גובר על האחרים. הגדרה מודרנית רואה את האדריכלות כעונה על דרישות אסתטיות, מבניות ופונקציונליות.
אולם ניתן לומר כי פונקציה היא דבר שכולל את שני הדברים האחרים, אם כוללים את הפונקציות הפסיכולוגיות והאסתטיות.

אדריכלות היא נושא רב תחומי, הכולל בתוכו מתמטיקה, מדע, אמנות, טכנולוגיה, מדעי החברה, מדעי הסביבה, פוליטיקה, היסטוריה, פילוסופיה וכו'.

במלותיו של ויטרוביוס, "האדריכלות היא מדע, שתלוי במדעים רבים אחרים, ומקושט בחכמות רבות ומגוונות: ובעזרת האדריכלות ניתן לשפוט את יצירות האמנות מהתחומים האחרים". הוא מוסיף כי אדריכל צריך להיות מצוי היטב בתחומים כמו מוזיקה, אסטרונומיה, וכו'.

הפילוסופיה היא החביבה ביותר; למעשה יש תמיד התייחסות לפילוסופיה של כל אדריכל כמדברים על הגישה שלו. רציונליזם, אמפריציזם, סטרוקטורליזם, פוסטסטרוקטורליזם, ופמנולוגיה הם כולם גישות פילוסופיות שמשפיעות על האדריכלות.

תאוריה ומעשה

החשיבות של התאוריה בעבודה המעשית של האדריכלות רבה מאד, אף כי אדריכלים רבים מתנגדים לתאוריה. ויטרוביוס כותב: "פרקטיקה ותאוריה הם ההורים. פרקטיקה היא המחשבה התכופה והמתמשכת על אופן ביצוע העבודה, או על הפעולה הפשוטה ביותר על מנת לשנות את החומר בצורה הטובה ביותר.

הטאג' מאהל
[הטאג' מאהל]

תאוריה היא התוצאה של החשיבה הזו, שמסבירה ומציגה כיצד החומר שונה על מנת לענות על המטרה שאנו מעוניינים בה.

בעוד שהאדריכל שהוא רק פרקטי אינו מסוגל להסביר את הסיבות לצורות שהוא משתמש בהם, והתיאורטי בלבד גם נכשל, בכך שהוא תופס את הצל ולא את התוכן, זה שהוא גם תיאורטי וגם פרקטי, חמוש באופן כפול; הוא מסוגל לא רק להוכיח את טיב העיצוב והתכנון, אלא גם לבצע אותו".

אדריכלות ומבנים

ההבדל בין אדריכלות לבנייה היא נושא שהעסיק רבים. לפי ניקולס פווסנר, היסטוריון מתחילת המאה ה-20, "סככת אופניים היא בניין. קתדרלת לינקולן היא יצירה ארכיטקטונית".

במחשבה העכשווית, החלוקה הזו אינו ברורה כל כך. "אדריכלות ללא אדריכלים" המפורסם של ברנרד רודופסקי מכניס תחום רחב של מבנים שתוכננו בידי אנשים רגילים לתוך עולמה של האדריכלות.

ככל שהולכים אחורה בהיסטוריה, יש קונצנזוס רב יותר על מה נחשב כאדריכלות, אולי בגלל שהזמן הוא מסנן יעיל. אם כמו ויטרוביוס אנו מחשיבים כל בנין טוב כאדריכלות, האם פירוש הדבר כי אין כזה דבר אדריכלות רעה?

על מנת לפתור את הדילמה הזו, במיוחד בשל הכמות הגדולה של המבנים שקיימים היום, ניתן להגדיר את האדריכלות כמה שעושה האדריכל. הגדרה כזו תשים את הדגש על האבולוציה של האדריכלות ושל האדריכל.

בניין קרייזלר

[בניין קרייזלר בניו יורק]

אדריכלות היא גם האמנות של עיצוב הסביבה הבנויה האנושית. ניתן להשתמש במבנים, עיצובי נוף, ותכנוני רחוב על מנת לתת אופי פונקציונלי ואסתטי גם יחד לתוכנית.

החומרים והצבעים של הקירוי והקירות מבליטים או ממזגים את המבנה עם סביבתו. אפשר להשתמש במאפיינים שונים של הבניין כמו כרכובים, גמלונים, כניסות, וחלונות שונים על מנת לחזק או להחליש חלקים מהבניין.

על ידי עיצוב נוף ניתן ליצור פרטיות או למנוע צפייה ישרה אל או מאתר, ולהוסיף לבנין בעזרת צמחים ועצים צבעוניים.
מאפיינים שונים של הרחוב כמו תאורה דקורטיבית, ספסלים, מדרכות, ונתיבי אופניים יכולים להוסיף לחיים באתר הפרויקט עבור העוברים ושווים, הולכי הרגל ורוכבי האופניים.

אדריכלות: מבט היסטורי

האדריכלות התפתחה לראשונה מהדינמיקה שבין הצרכים (מסתור, בטחון, פולחן, וכו') והאמצעים (חומרי בניין קיימים וכישורים), וזו היא האדריכלות הפרה-היסטורית והפרימיטיבית. כאשר בני האדם התקדמו והידע החל להתנסח באופן פורמלי דרך מסורות בעל פה וניסיון, האדריכלות התפתחה למלאכה.

בתחילה יש תהליך של למידה מטעויות, ואח"כ אימפרוביזציה או חזרה על ניסיון מוצלח. האדריכל אינו הדמות החשובה היחידה; הוא רק חלק ממסורת מתמשכת. מה שמכונה אדריכלות וורנוקולרית היא סוג כזה של אדריכלות, ועדיין ממשיכה להווצר בחלקים שונים של העולם.

מבנה ציבורי יווני

[מבנה ציבורי יווני]

התיישבויות אנושיות קדומות היו בעיקרם כפריות. כשהחלו להווצר עודפים בייצור, חברות כפריות נהפכו לעירוניות וערים החלו להתפתח. בתרבויות עתיקות רבות, כמו אלה של המצרים והמסופוטמים, האדריכלות והעיור שיקפו את החשיבו הרבה של האלהי והעל-טבעי.
אולם, האדריכלות והעיר בתרבויות קלאסיות כמו היוונית והרומאית התפתחו מרעיונות אזרחיים יותר, וסוגי מבנים חדשים רבים קמו.

סגנונות אדריכליים התפתחו, ונכתבו טקסטים על אדריכלות. אלה נעשו לקאנונים שהלכו בעקבותיהם במבנים חשובים רבים, בעיקר באדריכלות דתית. דוגמאות לקנונים כאלה הם חיבוריו של ויטרוביוס, הקאוגונג'י של סין העתיקה והואאסטו שסטרה בהודו העתיקה.

באירופה בעת העתיקה הקלאסית ובימי הביניים, מבנים לא יוחסו לאדריכלים מסוימים שנותרו אנונימיים. גילדות נוצרו על ידי בעלי מלאכה על מנת לארגן את הסחר. במשך הזמן, המורכבות של המבנים גדלה.
בנייה אזרחית כללית כמו כבישים וגשרים החלה. סוגים חדשים רבים של מבנים כמו בתי ספר, בתי חולים, ומתקני נופש נבנו.

האדריכלות האיסלאמית ראויה לדיון נפרד. את המושג של אדריכלות מוסלמית ניתן להבין בכמה אופנים. אך אולי ניתן להגדיר אותה באמירה שהאדריכלות המוסלמית היא פשוט אדריכלות שמאפיינת תרבויות שהן בעיקר איסלאמיות, כמו גם אדריכלות דומה במקומות אחרים.

אם נשתמש בהגדרה זו, לאדריכלות המוסלמית יש היסטוריה ארוכה ומורכבת המתחילה במאה ה-7 וממשיכה עד היום. דוגמאות אפשר למצוא בכל הארצות שהיו, וייתכן אף עודן, איסלאמיות – ממרוקו וספרד ועד איראן ואינדונזיה.

דוגמאות אחרות אפשר למצוא באזורים שבהם המוסלמים היו מיעוט. האדריכלות המוסלמית כוללת מסגדים, מדרסות, חאנות, ארמונות ומצבות קבורה באזור רחב זה.

הקולוסיאום

[הקולוסיאום ברומא]

עם הרנסאנס וההדגשה על היחיד וההומאניזם בניגוד לדת, ועם כל ההתקדמויות וההצלחות הנלוות, החל פרק חדש. המבנים יוחסו לאדריכלים מסוימים – מיכאלאנג'לו, ברונלשי, לאונרדו דה וינצ'י – והחל הכת של היחיד.

אבל לא היה קו מבדיל בין אמן, אדירכל ומהנדס, או כל שאר המקצועות הקרובים. בשלב זה, עדיין היה אפשרי לאמן לתכנן גשר, מכיוון שהרמה של החישובים המבניים שהייתה נחוצה עדיין הייתה אפשרית לאדם כללי, שזה אינו מקצועו היחיד.

עם ההוספה על הידע בתחומים מדעיים כמו הנדסה ועלייתם של חומרים וטכנולוגיה חדשה, החל האדריכל לאבד במידה את חלקו בתחומים הטכניים של הבניה. מאז התמקד העיסוק בעיקר באסתטיקת המבנה, השימושיות שלו, והקונטקסט שלו במימד המרחבי, במימד הזמן ובמימד החברתי.

בשלב זה החלה עלייתו של "האדריכל הג'נטלמן" שעבד בדרך כלל עם לקוחות אמידים, והתרכז בעיקר על האיכויות החזותיות, שהגיעו לרוב מאבות טיפוס היסטוריים. במאה ה-19 באקול דה ביו-ארטס בצרפת, ההכשרה הייתה לקראת יצירת סכימות מהירות, שחייבו ציורים יפים ללא דגש גדול על התוכן.

בינתיים, המהפכה התעשייתית פתחה את הדרך לצריכה המונית והאסתטיקה החלה להוות קריטריון גם בשביל מעמד הביניים כאשר מוצרים מקושטים, פעם נחלתם של בעלי מלאכה יקרנים, נעשתה לזולה יותר בשל היצור הממוכן.
למוצרים כאלה לא היה היופי והכנות שבאה מהביטוי של תהליך היצירה במוצר המוגמר.

אי שביעות הרצון מהמצב הכללי בתחילת המאה ה-20 הביאה לעלייתם של רעיונות חדשים, שבאדריכלות היו מבשריה של האדריכלות המודרנית.
מבין אלה יש לציין את הוורקבונד הגרמני, שנוסד ב1907 על מנת ליצור מוצרי מכונה איכותיים יותר. תחילתו של המקצוע של העיצוב התעשייתי בדרך כלל מיוחס לתקופה זו.

לאחר מכן, אסכולת הבאוהאוס, שנוסדה בגרמניה ב1919, דחתה במודע את ההיסטוריה, וראתה את האדריכלות כסינתזה של אמנות, מלאכה, וטכנולוגיה.

כשהחלו לעסוק באדריכלות מודרנית, הייתה זו תנועה אוונגרדית עם יסודות מוסריים, פילוסופיים ואסתטיים. חיפשו את האמת בדחיית ההיסטוריה, ופנו אל הפונקציה כמחוללת צורה.

האדריכלים נעשו לדמויות חשובות, וכונו "מאסטר". האדריכלות המודרנית המאוחרת עברה אף לתחום של הייצור ההמוני בשל פשטותו והיעילות שלו.

אולם הציבור הכללי החל לראות באדריכלות מגמה של הדרדרות החל משנות ה-60. סיבות אחדות שמצוינות, הם חוסר משמעות, סטריליות, כיעור, אחידות, וגורמים פסיכולוגיים.

המקצוע האדריכלי ענה לטענות אלה בכך שניסה ליצור אדריכלות פופוליסטית יותר ברמה החזותית, גם במחיר של הקרבת העומק לרדידות, כיוון שקרוי פוסט מודרניזם.
טענתו של האדריכל רוברט ונטורי ש"סככה מקושטת" (בניין רגיל שנבנה באופן פונקציונלי מבפנים וקושט מבחוץ) טובה יותר מ"ברווז" (מבנה שבו הצורה והפונקציה נשקלים יחד), היא דוגמה טובה לגישה הזו.

חלק אחר מהמקצוע, וכן כמה שאינם אדריכלים, הגיבו בכך שהלכו ישירות למה שהם חשבו שהוא שורש הבעיה. הם הרגישו כי האדריכלות אינה עניין פילוסופי או אסתטי אישי; אלא הוא צריך להתחשב בצרכים היומיומיים של האנשים ולהשתמש בטכנולוגיה על מנת ליצור סביבה שנעים לחיות בה.

תנועת מתודולוגיית העיצוב, שכללה אנשים כמו כריס ג'ונס וכריסטופר אלכסנדר, החלה לחפש אחר תהליך עיצוב כוללני יותר על מנת להוביל לתוצר טוב יותר.
מחקרים רחבים נעשו בתחומי ההתנהגות, הסביבה ומדעי החברה על מנת לספק מידע בנושאים אלה לתהליך התכנון.

כאשר הכירו בצרכים רבים נוספים, והמורכבות של מבנים החלה לעלות מבחינת שירותים, האדריכלות נעשה יותר רב-תחומית מתמיד. אדריכלות עכשיו חייבה צוות של מקצוענים על מנת לבצע אותה, כשאדריכל הוא אחד מיני רבים, לפעמים המנהיג ולפעמים לא.

זהו מצב המקצוע היום. אולם, אינבידואליות היא עדיין ערך חשוב בבניינים שנחשבים כסמלי תרבות – המוזיאון או המרכז לאמניות נהיה למקום המציג נסיונות חדשים בעיצוב: היום דה-קונסטרוקציוניזם, ומחר אולי משהו אחר.

אדריכל, אדריכלות - ומה שביניהם

בניינים הם מהיצירות הבולטות ביותר של בני אדם, והם מגוונים מאוד בתכנון, פונקציה, וצורת בניה סביב העולם, מארצות מתועשות ל"עולם שלישי".
תפקידו של האדריכל ביצירה זו הוא מגוון. לחזון (או חסרונו של החזון) שהאדריכל משליך על החברה שבה הוא פועל יש השפעה משמעותית על הסביבה הבנויה, ולפיכך על האנשים שפועלים בסביבה זו.

האצטדיון בסראייבו
[האצטדיון בסראייבו]

הכישורים של האדריכל נצרכים במצבים רבים, החל ממבנים מסובכים כמו גורד השחקים, בית החולים, האיצטדיון ושדה התעופה ועד פרויקטים פשוטים יותר כמו מבני מסחר ומגורים ופיתוח.

ניתן לראות סוגים שונים של פרויקטים או דוגמאות של אדריכלות כסמלים תרבותיים ופוליטיים. ככלל, זהו מה שהציבור מבין כאדריכלות. התפקיד של האדריכל, אף שהוא משתנה, הוא מרכזי לתכנון וליישום של הסביבה שבה אנו חיים.
תמיד קיים דיאלוג בין החברה והאדריכל, והתוצאה של דיאלוג זה הוא האדריכלות.

אדריכלות או ארכיטקטורה?

על אף שהשימוש בשפה העברית הוא מקביל בעיקרו, ישנו הבדל קוטבי במשמעותן של המילים, כפי שהוא מתבטא במקורותיהן הלשוניים.

הכינוי ארכיטקט (Architect) משמעותו ביוונית "ראשון למעשה הבניה", "רב-בנאי", בעוד הכינוי אדריכל, שמוצאו מן השפות השמיות, מורכב משיבוש של צמד המילים ארד-היכל, היינו עבד ההיכל (המבנה).

 

מתוך "ויקיפדיה"
האנציקלופדיה החופשית

תגיות: 

מודעת גוגל

.


אינדקס

חדש!
אינדקס הבניה בישראל עולה לאוויר בימים אלו בגרסת הרצה.
העסקים שירשמו לאינדקס בתקופת ההרצה, ימשיכו להתפרסם ללא עלות עם סיום הפיתוח.

 

כיצד אוסיף את העסק שלי לאינדקס העסקים?

1. ראשית, בצע הרשמה קצרה  ומהירה לאתר (או כניסה במידה ונרשמת בעבר).

2. לאחר מכן,  לחץ כאן ליצירת כרטיס עסק. 

3. לאחר שסיימת, ביכולתך לקדם את כרטיסך למקום בולט בדף הראשי. לפרטים נוספים לחץ כאן.

החסות לאתר באדיבות:

/