שלום וברכה,
מחוסר ידע בחוק חתמתי על חוזה לסגירת מרפסת מקורה בבית פרטי. ואז נודע לי שאני חייב להשיג היתר מהעירייה.
בדקתי באינטרנט וראיתי שיש חוק (מ-2003) שמאפשר זירוז הליכים ע"י "בקשה לעבודה מצומצמת".
דיברתי (אנונימית) עם פקידים באגף ההיתרים בעיריה וכולם מתעקשים שאין להם מושג על מה אני מדבר (החוק) ושאני חייב להגיש אישורים מלאים כאילו אני מוסיף חדר או בונה קומה. אישורים כאלו כמובן עולים כסף רב (מהנדס, אדריכל).
נשאלת השאלה מה לעשות ?
אופציה אחת: לריב עם פקידי העירייה שנוהגים שלא כחוק(יכול לקחת זמן רב ואני אפסיד כסף מביטול/דחיית החוזה).
אופציה שניה: לסגור ובמקביל להגיש בקשה לעבודה מצומצמת (יקנה לי נקודות זכות אם העירייה תנסה לתבוע אותי לאחר מעשה?).
אופציה שלישית: לסגור בחשאי ולקוות להתיישנות (להריסה זה כמדומני 60 יום) ובמידה ותהיה תביעה נגדי להציג תמלילי שיחות עם פקידי העירייה שלא איפשרו לי להגיש בקשה מצומצמת.
אשמח לעזרה והכוונה (ואולי לאופציה רביעית).
אציין שאני מוגבל בזמן (כשבועיים) ביחס לחוזה הסגירה.
תודה
שלום,
רבים אינם יודעים שברגע שמקימים קירוי קשיח למרפסת (בתקרה, ולא רק בצדדים), בקשה ל 'עבודה מצומצמת' אינה רלוונטית.
סגירת מרפסת עם גג דורשת היתר לכל דבר. צריך לקחת בחשבון אדריכל, קונסטרוקטור לחישובים סטאטיים (גם בסגירה העשויה עץ!), אישור/ פטור מהג"א על הקמת ממ"ד (רק מעל 12 מ"ר), אגרות בניה, צילומים וכד'.
בקשה ל'עבודה מצומצמת' תענה בעיקר בתנאים הבאים:
פרגולות- יש הגדרות מדוייקות בחוק ובתב"ע לגבי גודלן לכן כדאי להתייעץ עם אדריכל טרם הבניה. יש לזכור כי ישנן תקנות לגבי צפיפות קורות התקרה, חומרי הבניה שלה, ולגבי מרחק מותר מהשכן (קו בניין). אופן הגשת הבקשה פשוט, אך יש לצרף חישובים סטאטיים ערוכים בידי קונסטרוקטור (200-300$ לערך).
גדרות- גדר בנויה חייבת בהיתר בהגשת חישובים סטאטיים, ובחתימת שכנים גובלים. גובה מקסימלי בד"כ: 150 ס"מ. בקיר דו משפחתי משותף ניתן, בהסכמת השכנים, לבנות עד 180 ס"מ.
סגירת ופתיחת פתחים במבנה , הקמת תרני אנטנות וכד'.
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
אבל כפי שאמרתי המרפסת כבר מקורה. אני רק סוגר בחזית ובצדדים. רק חלונות.
אני זקוק לפרטים לגבי סוג הקירוי:
האם מדובר בבניין משותף? האם הקירוי הוא הבליטה מעליכם של מרפסת השכן?
במידה ולא : מי עשה את הקירוי וממה הוא עשוי? האם הוא נבנה עם הבניין בזמנו בהיתר?
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
מדובר בבית פרטי (וילה)
המרפסת מקורה על פי תוכניות הבניה המקוריות. עד כאן הכל תקין.
יש לה גם מעקות בחזית ובצדדים. גם זה על פי התוכניות המקוריות.
הכל לפני 30 שנה.
כיום, לאחר 30 שנה - אנחנו רוצים לסגור את המרפסת (חזית וצדדים) ע"י הוספת חלונות הזזה (בלבד).
ע"פ החוק שראיתי - הוא בפירוש מתייחס לסגירת מרפסת בתריסים, שמספיקה בקשה לעבודה מצומצמת.
http://habniya.co.il/mambo/index.php?option=com_content&task=view&id=33&Itemid=420
ראה סעיף 4.
ומכאן נבעו כל השאלות שלי וכפי שכתבתי בהודעה הראשונה. אשמח אם התשובה תתייחס מחדש לאפשרויות שהעלתי בהודעה הראשונה.
תודה,
מעניין...
במידה וטבלת חישוב השטחים בהיתר המקורי מצביעה על האיזור המקורה כשטח עיקרי למגורים- אכן מספיקה בהחלט בקשה ל'עבודה מצומצמת'.
והנה, למרות שלא ראיתי את התכניות, אני מרשה לעצמי לשער כי השטח המקורה לא נכלל, כפי שהיה נהוג באותן שנים, בסכום השטחים העיקריים. כך היה נהוג אז לגבי מרפסות מקורות, כי הממסד בתמימותו האמין שעם ישראל לא ירחיב את הסלון לכיוון המרפסת בלי להודיע מראש. מצב זה יכל להישאר כך לעד, כל עוד לא עושים שינוי. בינתיים העם סגר כל מרפסת מקורה אפשרית והתקנות השתנו.
היום, בכל בקשה חדשה שמוגשת, יש לבצע חישוב שטחים חדש, המתאים לתקנות הקיימות לגבי קירויים, ושטח כזה חייב להיכלל בסכום השטחים העיקריים המבוקשים לעניין אחוזי הבניה, גם אם הבנייה היא בחלונות בלבד, וגם אם היית מרחיב את המבנה מכיוון אחר לחלוטין.
לכן אני משער שבמקרה כזה הוועדה המקומית לא תאפשר בקשה ל'עבודה מצומצמת'.
אנא בדוק את חישוב השטחים והחזר לי תשובה. נמשיך משם לגבי האופ' העומדות לרשותך.
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
המונח "שטח עיקרי למגורים" אינו מופיע בתוכניות כלל (וגם לא המונח "שטח שרות"),
יש שם ציון של "שטח עזר" בנפרד והמרפסת בהחלט לא כלולה בו אלא בשטח הכללי.
ובכל זאת שתי עובדות מעודדות אותי לחשוב שהמרפסת כלולה בשטח העיקרי למגורים.
1) בחישובי המס על התוכניות שהוגשו כלולה המרפסת במלואה בשטח הכללי.
2) אנחנו משלמים ארנונה מלאה על המרפסת הנ"ל (ואילו על מחסן למשל אנחנו משלמים רק 50%).
אם כן, בהנחה שאכן המרפסת כלולה תחת שטח עיקרי למגורים, באיזו אופציה כדאי לי לבחור (מהמצויינות בהודעה הראשונה)?
תודה על הסבלנות,
במידה והמרפסת אכן מופיעה במניין השטחים ה'כלליים' אני לא רואה סיבה מדוע לא תוכל להגיש בקשה ל'עבודה מצומצמת', ע"מ לסגור אותה בחלונות.
אני ממליץ לפנות במכתב רשום, המפרט כי ערכת שיחות עם פקידים ואתה מבקש לדעת מדוע לא מאפשרים לך להגיש בקשה ל'עבודה מצומצמת'. ייתכן שתיענה ע"פ פרשנות חוק מסויימת- לדוגמא: השינויים בחזית המבנה מחייבים הגשה מלאה לצורך בדיקה אדריכלית. תשובה לטענה זו אולי תמצא בפרק 'רישוי' בחוק התכנון והבניה (סעיף 145.2) , אשר מוציא מרפסות מכלל חובה זו.
במקביל פתוחה בפניך האפשרות להגיש את הבקשה המצומצמת, להיתקל בסירוב, ולערער בפני וועדת הערר. אלו הדרכים החוקית להתמודד עם הבעיה, ורק עליהן אמליץ.
לבנות ללא היתר? להגיד במשפט "אבל ניסיתי"?: החוק אינו מכיר בבניה ללא היתר- נקודה. מבחינתו אתה חייב למצות את כל האפשרויות החוקיות לערעור- כפי שפירטתי, טרם הבניה. כל עוד לא עשית זאת- האחריות על בניה לא חוקית, בכל שלב, תהיה עליך בלבד גם אם ברשותך הקלטות של פקידים.
אינני יכול להמליץ לך לבנות ולחכות לפקחים גם משום שזה לא חוקי, וגם בשל האנרגיות ה'לחוצות' שצעד כזה גורר (אע"פ שבפועל- חצי מעם ישראל נוהג כך כשמדובר בשינויים מזעריים במבנה, ולפקחים בד"כ לא ממש אכפת משינויים כאלה).
אגב, העובדה שהמרפסת כלולה במניין אגרת הארנונה איננה קשורה לאופן הצגתה בהיתר, אלא לשימוש בה בפועל. לידיעת כולם: ניתן ע"פ החוק לגבות ארנונה גם משטח שהוקם ללא היתר בניה כלל.
תתחיל עם מכתב לוועדה. ספר לנו מה קורה.
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
ארז שלום רב!
ראיתי שרשמת מעלה שגם עבודה שלכאורה פטורה מהיתר, לפי ראות עיני פקח והחלטתו האם מדובר בשימוש למגורים - יכול לקבוע שמדובר בבניה הטעונה היתר, כלומר גם אם נניח עשיתי גג נפתח לפי לשונו היבשה של החוק, אם יבוא פקח שקם על צד שמאל ויאמר לשלראות עיניו מדובר בגג קבוע, והגלגלת ומערכת הפתיחה הם סתם ליופי, יכול להוציא צו הריסה ללא משפט?
אם אתקין תריס שמשונית (סגירת חורף) עם גלגלת במרפסת המקורה, ויבוא פקח כנ"ל, ויקבע שלדעתו זו סגירה קבועה הדורשת היתר?
זה נשמע חריג יש לו סמכות לקבוע ע"פ נראות השימוש ההיפך מהחוק, אשמח אם תוכל להפנות אותי למקור המדויק לכך.
תודה,
נ.ב. כמו"כ מה לגבי תריסים האם הם אכן נחשבים למחיצה לא קבועה?
שלום,
העבירה נקבעת ע"פ השימוש בפועל. כלומר אם לפקח יש ראיות כי החדר משמש למגורים באופן קבוע- יש עילה לתביעה. אפילו אוהל או יורט עלולים לשמש כתביעה.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
מישהו יודע האם בסיגרת מאפסת בטכניקת זכוכיות נאספות לצד יש צורך בהיתר בנייה?
תודה אסף, ראש העין
שלום,
כל סגירת מרפסת מחייבת היתר.
(בבקשה לא להכניס קישורי seo)
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
שלום,
לאחרונה שמתי לב כי שטח הדירה בתדפיס תשלום ארונה גדל ב כ 2.5 מטר. מניסיון בדיקה מול העיריה אגף ארנונה והנדסה גיליתי שיש ברשותי מרפסת. מניסיונות להבין על איזו מרפסת מדובר נאמר לי שיש מרפסת שהיא מרפסת מקורה וסגורה.
הבית הינו בית בן 60 שנה והדבר היחיד שיש בו שמזכיר מרפסת הינו מסתור כביסה שבנוי בצורת מסגרת ברזל עם לוחות פלסטיק עליה ללא קורות בטון וללא רצפה מבטון, וגם ללא גג/גגון.
הגשתי ערער על הושה ונענתי בשלילה תוך צירוף העתק לא ברור של תכנית הבניין בטענה שהמרפסת הינה מרפסת מקורה וסגורה.
איפה אני יכול למצוא הגדרה משפטית של מרפסת סגורה ומקורה והאם המרפסת בתמונה המצורפת יכולה לשמש ככזאת?
תודה מראש.
שלום,
היתה שם מרפסת שהיתה לה תקרה, שני קירות מהצדדים וקיר מאחור. בשל מסויים מישהו סגר אותה בחזית. בעיקרון, השטח היה אמור להתווסף כבר לשטח הבית עצמו לצורך החישוב ולא להיחשב כ"מרפסת". אבל ברור שלעניין החיוב- זה לא משנה, גם אם יוסיפו את זה למניין הבית, תשלמי אותו דבר.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
לא היתה שם שום מרפסת עם קירות כפי שאתה מתאר אותה. הבית הינו בית רכבות של 40 דירות.אתה רוצה להגיד שמישהו הזה יסגור אותן בחזית עם קיר, את כל 40 דירות? לא נשמע הגיוני. וגם אם כן, דבר זה לא היה עובר ללא תוכנית בנייה מסודרת כי הקיר מחזית הינו קיר שמדרגות הבניין נשענות עליו. אז היכן ההגיון בדבריך?
השאלה שלי היא האם מסתור ככביסה יכול להיחשב כמרפסת?
לא, מסתור כביסה חיצוני לא נחשב כמרפסת. אגב, בתמונה רואים שלכל חלון יש צורה אחרת, והמשמעות כנראה היא שזה ממש לא נראה כמו חזית מקורית.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
שלום וברכה
רכשתי בית דו משפחתי מקבלן בקריית גת קיבלתי מפתח לפני כ 3 חודשים קיימת מרפסת חזית שמשתרעת לאורך וממשיכה לצד הבית ברצוני לסגור אותה עם חלונות הזזה רציתי לדעת מה האפשרויות שברשותי ומה הליך הנדרש ?
תודה רבה
שי מור
שלום,
סגירת מרפסת מחוייבת בהיתר בניה משום שאתה מוסיף שטחים עיקריים למבנה. כמובן שצריך לקבל גם אישור שכנים (אבל לא בכל מחיר- ניתן לעקוף את זה) ולבדוק שבכלל קיימים אחוזי בניה מיותרים שהקבלן לא השתמש בהם (בודקים בועדה המקומית לתכנון ובניה).
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
מדובר בפנטהאוז לא גדול אבל בעל מרפסות שמש כ 150 מר בבנין חדש תמא 38.
אני מניח בלי לבדוק עדיין, שאין אחוזי בנייה חופשיים.
האם יש דרך כלשהי לסגור חלק מהמרפסת לצורך שמוש כחדר, אפילו אם רק 12 מר? או יותר?
מוכן גם להיטל השבחה אם הכרחי
תודה
שלום,
אם אין אחוזי בניה פנויים לא ניתן לסגור מרפסת לטובת חדר בלי לשנות את התב"ע- תהליך ממש לא פשוט, לא בטוח שיצליח (כדאי לבדוק עם מהנדס הועדה המקומית לפני) ואם יצליח הוא כרוך בהיטל השבחה.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
שלום רב,
יש לי מרפסת של כ 30 מטר בצורת ר', אני מעוניין לסגור חלקית רק כ-8 מ"ר מתוך המרפסת, חלק פנימי של המרפסת על ידי השמה של גג אלומיניום שנפתח ונסגר- לא משהו שהוא סגור באופן קבוע.
האם דבר כזה מצריך ממני לאישורים כלשהם?
אני מעוניין בחזית להוסיף ויטרינה לפתיחה סגירה, האם זה משנה את התמונה?
אני יודע שאין אחוזי בנייה פנויים לכן אין לי סיכוי להוציא אישור כלשהו לסגירה, לכן אני מעוניין "לעקוף" את זה על ידי מציאת פיתרון חוקי.
אציין שאני לא מתכוון לחבר את השטח הזה לחשמל/מים. אך ורק לשים מדפים לצורך אחסון.
שלום,
בעיקרון המבחן לצורך בהיתר הוא האם הסגירה מעידה על "שימוש קבוע כשטח סגור/ מקורה". כלומר- מה הוא אופן השימוש בפועל, כפי שמדווח פקח ש(אולי) ישלח לשטח. שימוש קבוע יחייב היתר ולא משנה לשופט אם זה ניתן לפתיחה/ סגירה.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
תודה על המענה,
זאת אומרת שזה יותר סובייקטיבי מאובייקטיבי? לפי תשובתך אני מבין שזה ניתן לפרשנות שונה וכל פקח/אדם יכול לפרשן את השימוש באופן שונה?
לצורך העניין, אם אני מציב שם מדפי אחסון, ציוד לבית על המדפים, שולחן קטן, כסא קטן- על פי מה אותו פקח יכול לקבוע אם זה נועה לשימוש קבוע כגג סגור?
זאת אומרת שזה יותר סובייקטיבי מאובייקטיבי? לפי תשובתך אני מבין שזה ניתן לפרשנות שונה וכל פקח/אדם יכול לפרשן את השימוש באופן שונה?- אכן, ובתי המשפט נוטים לאמץ את גרסת הפקחים לגבי מהות השימוש, ביחוד אם יש תלונת שכן (לא נדיר בבתים משותפים).
לצורך העניין, אם אני מציב שם מדפי אחסון, ציוד לבית על המדפים, שולחן קטן, כסא קטן- על פי מה אותו פקח יכול לקבוע אם זה נועה לשימוש קבוע כגג סגור?- על פי התרשמותו מביקורים בנכס- אם זה "סגירה זמנית" לצורך שיפוצים לדוגמא, או ע"י ברזנט בחורף, או סגירת קבע ע"י אלומיניום וחלונות לשימוש קבוע. שוב, בד"כ הפקחים לא מגיעים לבד לבתים משותפים, אלא ע"י שכן שמזמין.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
שלום רב,
הסיטואציה הנה, בניין משותף חדש ללא זכויות בניה נוספות. דירתינו היא דירת הגן כאשר חלק קטן (6 מ"ר) ממנה נמצאים מתחת למרפסות השכנים, שם מיקמנו שולחן אוכל.
אני מבין שלא ניתן לבצע סגירה מלאה של השטח שאז הוא יחשב כחלק מהמגורים, השאלה האם ישנה דרך חוקית לבצע סגירה מוגבלת של השטח?
כלומר האם יצירה של קירות מזכוכית / ניילון / עץ יחשבו כסגירה הדורשת היתר? האם יש דרך אחרת?
המטרה לעשות שימוש *עונתי* בסגירה הזאת לחורף ולא להרחיב את הדירה.
רוב תודות,
שלום,
אין מונח כזה סגירה עונתית בשימושי מגורים, ולכן כל סגירה עלולה להחשב כסגירה קבועה. אין חומר מסויים שמזכה בהקלה.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
.
ישלי חדר שסגור כולו בחלונות וגג רעפים עם אישורים . האם צריך שוב אישורים כדי לסגור אותו מבטון ?
שלום,
ע"פ החוק היבש כל שינוי בחזית- שינוי חלון או ביטולו מחייבים היתר בניה. בפועל, מעט מאוד פקחים מתעסקים עם זה.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
אני גר בבניין משותף עם מרפסת מקורה ע״י המרפסת שמעליי.
האם מותר לסגור את המרפסת עם סגירת וילונות חשמליים שניתנים כמובן גם לפתיחה מלאה?
המרפסת תמשיך לשמש כמרפסת, עם מנגל גז, ריהוט גינה וכו׳
מדובר בקומה 13 ובעקבות הרוחות בחורף יש צורך בכך.
שלום, המבחן הוא האם הפקח יחליט שזו סגירה קבועה או לא. מבחינת החוק אין הגדרה ל"סגירה זמנית" וגם ברזנט יכול להיחשב כסגירה קבועה. לכן הכל תלוי בפקח.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
האם לכל עירייה יש חוק אחר או שיש חוק אחיד לכולם?
יש חוק אחיד. הפרשנות שלו שונה מפקח לפקח (: אם הפקח טוען שיש שימוש של קבע- זה מספיק ע"מ להגיש תביעה נגדך.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
יש דרך לעשות את זה חוקי מלכתחילה או שפשוט לעשות ומה שיהיה יהיה?
היי, ברצוני לדעת לגבי סגירת חור במרפסת ( מרובע במרפסת) אנו גרים בבניין משותף בן 9 קומות
במרפסת שלנו יש חור מקומה שניה ועד קומה 8 קומה ראשונה יש מרפסת שלמה אך החור של הקומה השניה אינו מקורה
קומה 9 פנטהאוז עם מרפסת שלמה .האם החוק מאפשר לי סגירת הריבוע ריצפתית מבחינת ביצוע זה אפשרי מאחר והמרפסת למטה היא מרפסת מלאה .
מירב
שלום,
ככלל, סגירה כזו מחייבת היתר בניה. להערכתי לא צפויה בעיה, אבל רצוי מאוד לגשת למשרדי הועדה המקומית (או לפנות במייל) ולבדוק ספציפית לגבי הבניין שלכם.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
היי,
רציתי לדעת האם יש צורך בהיתר לפתרון לסגירת וילונות זכוכית למפתח מעל מעקה הזכוכית במישור פנים (זכוכית מאספת).
אסביר, מדובר במקבץ זכוכיות בדר"כ ברוחב 80 ס"מ שיושבות על מסילות למעלה ולמטה. ללא עמודים או פרופילים, כלומר הזכוכית נפתחת לחלוטין באיסוף לאחד מקצוות המרפסת וגם כשהיא סגורה היא לא מהווה סגירה חזותית עם "הפרעות".
למה בעצם שתהיה בעיה משפטית עם זה מול העירייה? מה הנזק שנוצר אם גם ככה המרפסת מקורה ואף משלמים עליה ארנונה באופן מלא?
תודה מראש,
אורן
שלום,
המבחן המשפטי (כפי שהוכח בתקדימים) הוא העדות של פקח הבניה האם החלל משמש בפועל כחדר או לא. אין חשיבות לחומר, או לעובדה כי ניתן לפרק אותו או להזיז אותו בקלות.
כמו כן, סגירה של חלונות (גם הזזה) בחזית מחייבת היתר לשינוי חזית ע"פ החוק היבש, בלי קשר.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
שלום,
חברת חלונות אלומיניום מכרה אותי ואישרה שאינני זקוק להיתר להתקנת וילונות זכוכית פנורמית. (תהליך חדש). ואכן, לאחר סיום העבודה, אנו לא רואים שום דבר שהשתנה בחזית הבניין. האם יש צורך בהיתר?
אני מודה לך על עזרתך.
אני גם רוצה להוסיף, שאני לא סוגר את המרפסת שלי, כי זה לא מייצג שליש מהשטח. יצרתי את זה לערבים כשאנחנו סועדים במרפסת, כי יש רוח איומה וקבועה. אתה יכול לדמיין שעם נוף כזה, אנחנו בכלל לא רוצים לסגור את המרפסת.
שוב תודה.
אני מצרף אליכם את התצלום.
חגיגות שמחות.
שלום,
לכאורה אין צורך בהיתר משום שלא מדובר (להערכתי) בשינוי מהותי של חזית המבנה. במידה והחלונות יהיו סגורים דרך קבע, כבר מדובר בסיפור אחר.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
תודה, זה פתוח כמעט כל הזמן.
אנו יכולים לומר לפתוח 80% מהמקרים בממוצע עם חורף.
היי.
ברשותי דירת גן בבניין משותף בין 4 קומות השכן בקומה האחרונה התקין גגון אטום על כל המרפסת, כתוצאה מכך כל המים נוחתים אצלי בחצר בעוצמה רבה,דבר היוצר מפגע רעש וגם מים רבים בשטח המרוצף האם חוקי לעשות קירוי מלא ללא ניקוז ?
עמית
שלום,
אין מצב שהיו מאשרים לו בהיתר לבצע שפיכה חופשית ללא ניקוז. כנראה שזה בלי היתר.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
ככל הנראה הוא התקין על דעת עצמו.
האם לפנות למוקד העירוני לאכיפה ?
עמית
לועדה המקומית לתכנון ובניה- מחלקת פיקוח
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
תודה רבה על העזרה.
יום מקסים
עמית
האם ידוע על עידכון לגבי התקדמות התיקון לחוק לגבי הכתבה מטה?
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3806096,00.html
תקנה חדשה תאפשר להקים גג של זכוכית מעל מרפסת קיימת, יחד עם מסכים מתקפלים של זכוכית במקום קירות.
באופן זה ייווצר למעשה חדר העשוי מזכוכית. שטח בשיעור 60% משטח תקרת הזכוכית יכול להיות משטחי אלומיניום או עץ.
כל המבנה הזה יחשב מבחינה חוקית כפרגולה! ופרגולה, כידוע, אינה טעונה היתר.
שלום,
התקנה חדשה נכנסה לתוקף- ניתן לקרות את הפרגולה בקירוי שקוף. לא מדובר על סגירה מלאה כחדר משום שהתקנה לא קובעת שניתן גם להוסיף קירות. מאיזה חומר שקוף? התקנות אינן קובעות. עם זאת, רשויות מקומיות רשאיות לקבוע בהנחיות מרחביות את סוג החומר, והנטיה היא ל"סנטף" (פלסטיק גלי) או שווה ערך.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
האם זה תקין ? ככה גגון מקורה ללא ניקוז ?
עמית
שלום,
כמובן שאסורה שפיכה חופשית, יש לפנות לועדה המקומית לתכנון ובניה.
ארז מירב
יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
תודה רבה אכן נעשה כך.
יום מקסים.
עמית
עמודים