שלום וברכה,
מחוסר ידע בחוק חתמתי על חוזה לסגירת מרפסת מקורה בבית פרטי. ואז נודע לי שאני חייב להשיג היתר מהעירייה.
בדקתי באינטרנט וראיתי שיש חוק (מ-2003) שמאפשר זירוז הליכים ע"י "בקשה לעבודה מצומצמת".
דיברתי (אנונימית) עם פקידים באגף ההיתרים בעיריה וכולם מתעקשים שאין להם מושג על מה אני מדבר (החוק) ושאני חייב להגיש אישורים מלאים כאילו אני מוסיף חדר או בונה קומה. אישורים כאלו כמובן עולים כסף רב (מהנדס, אדריכל).
נשאלת השאלה מה לעשות ?
אופציה אחת: לריב עם פקידי העירייה שנוהגים שלא כחוק(יכול לקחת זמן רב ואני אפסיד כסף מביטול/דחיית החוזה).
אופציה שניה: לסגור ובמקביל להגיש בקשה לעבודה מצומצמת (יקנה לי נקודות זכות אם העירייה תנסה לתבוע אותי לאחר מעשה?).
אופציה שלישית: לסגור בחשאי ולקוות להתיישנות (להריסה זה כמדומני 60 יום) ובמידה ותהיה תביעה נגדי להציג תמלילי שיחות עם פקידי העירייה שלא איפשרו לי להגיש בקשה מצומצמת.
אשמח לעזרה והכוונה (ואולי לאופציה רביעית).
אציין שאני מוגבל בזמן (כשבועיים) ביחס לחוזה הסגירה.
תודה
.gif)
.jpg)
שלום,
רבים אינם יודעים שברגע שמקימים קירוי קשיח למרפסת (בתקרה, ולא רק בצדדים), בקשה ל 'עבודה מצומצמת' אינה רלוונטית.
סגירת מרפסת עם גג דורשת היתר לכל דבר. צריך לקחת בחשבון אדריכל, קונסטרוקטור לחישובים סטאטיים (גם בסגירה העשויה עץ!), אישור/ פטור מהג"א על הקמת ממ"ד (רק מעל 12 מ"ר), אגרות בניה, צילומים וכד'.
בקשה ל'עבודה מצומצמת' תענה בעיקר בתנאים הבאים:
פרגולות- יש הגדרות מדוייקות בחוק ובתב"ע לגבי גודלן לכן כדאי להתייעץ עם אדריכל טרם הבניה. יש לזכור כי ישנן תקנות לגבי צפיפות קורות התקרה, חומרי הבניה שלה, ולגבי מרחק מותר מהשכן (קו בניין). אופן הגשת הבקשה פשוט, אך יש לצרף חישובים סטאטיים ערוכים בידי קונסטרוקטור (200-300$ לערך).
גדרות- גדר בנויה חייבת בהיתר בהגשת חישובים סטאטיים, ובחתימת שכנים גובלים. גובה מקסימלי בד"כ: 150 ס"מ. בקיר דו משפחתי משותף ניתן, בהסכמת השכנים, לבנות עד 180 ס"מ.
סגירת ופתיחת פתחים במבנה , הקמת תרני אנטנות וכד'.
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
אבל כפי שאמרתי המרפסת כבר מקורה. אני רק סוגר בחזית ובצדדים. רק חלונות.
אני זקוק לפרטים לגבי סוג הקירוי:
האם מדובר בבניין משותף? האם הקירוי הוא הבליטה מעליכם של מרפסת השכן?
במידה ולא : מי עשה את הקירוי וממה הוא עשוי? האם הוא נבנה עם הבניין בזמנו בהיתר?
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
מדובר בבית פרטי (וילה)
המרפסת מקורה על פי תוכניות הבניה המקוריות. עד כאן הכל תקין.
יש לה גם מעקות בחזית ובצדדים. גם זה על פי התוכניות המקוריות.
הכל לפני 30 שנה.
כיום, לאחר 30 שנה - אנחנו רוצים לסגור את המרפסת (חזית וצדדים) ע"י הוספת חלונות הזזה (בלבד).
ע"פ החוק שראיתי - הוא בפירוש מתייחס לסגירת מרפסת בתריסים, שמספיקה בקשה לעבודה מצומצמת.
http://habniya.co.il/mambo/index.php?option=com_content&task=view&id=33&Itemid=420
ראה סעיף 4.
ומכאן נבעו כל השאלות שלי וכפי שכתבתי בהודעה הראשונה. אשמח אם התשובה תתייחס מחדש לאפשרויות שהעלתי בהודעה הראשונה.
תודה,
מעניין...
במידה וטבלת חישוב השטחים בהיתר המקורי מצביעה על האיזור המקורה כשטח עיקרי למגורים- אכן מספיקה בהחלט בקשה ל'עבודה מצומצמת'.
והנה, למרות שלא ראיתי את התכניות, אני מרשה לעצמי לשער כי השטח המקורה לא נכלל, כפי שהיה נהוג באותן שנים, בסכום השטחים העיקריים. כך היה נהוג אז לגבי מרפסות מקורות, כי הממסד בתמימותו האמין שעם ישראל לא ירחיב את הסלון לכיוון המרפסת בלי להודיע מראש. מצב זה יכל להישאר כך לעד, כל עוד לא עושים שינוי. בינתיים העם סגר כל מרפסת מקורה אפשרית והתקנות השתנו.
היום, בכל בקשה חדשה שמוגשת, יש לבצע חישוב שטחים חדש, המתאים לתקנות הקיימות לגבי קירויים, ושטח כזה חייב להיכלל בסכום השטחים העיקריים המבוקשים לעניין אחוזי הבניה, גם אם הבנייה היא בחלונות בלבד, וגם אם היית מרחיב את המבנה מכיוון אחר לחלוטין.
לכן אני משער שבמקרה כזה הוועדה המקומית לא תאפשר בקשה ל'עבודה מצומצמת'.
אנא בדוק את חישוב השטחים והחזר לי תשובה. נמשיך משם לגבי האופ' העומדות לרשותך.
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
המונח "שטח עיקרי למגורים" אינו מופיע בתוכניות כלל (וגם לא המונח "שטח שרות"),
יש שם ציון של "שטח עזר" בנפרד והמרפסת בהחלט לא כלולה בו אלא בשטח הכללי.
ובכל זאת שתי עובדות מעודדות אותי לחשוב שהמרפסת כלולה בשטח העיקרי למגורים.
1) בחישובי המס על התוכניות שהוגשו כלולה המרפסת במלואה בשטח הכללי.
2) אנחנו משלמים ארנונה מלאה על המרפסת הנ"ל (ואילו על מחסן למשל אנחנו משלמים רק 50%).
אם כן, בהנחה שאכן המרפסת כלולה תחת שטח עיקרי למגורים, באיזו אופציה כדאי לי לבחור (מהמצויינות בהודעה הראשונה)?
תודה על הסבלנות,
במידה והמרפסת אכן מופיעה במניין השטחים ה'כלליים' אני לא רואה סיבה מדוע לא תוכל להגיש בקשה ל'עבודה מצומצמת', ע"מ לסגור אותה בחלונות.
אני ממליץ לפנות במכתב רשום, המפרט כי ערכת שיחות עם פקידים ואתה מבקש לדעת מדוע לא מאפשרים לך להגיש בקשה ל'עבודה מצומצמת'. ייתכן שתיענה ע"פ פרשנות חוק מסויימת- לדוגמא: השינויים בחזית המבנה מחייבים הגשה מלאה לצורך בדיקה אדריכלית. תשובה לטענה זו אולי תמצא בפרק 'רישוי' בחוק התכנון והבניה (סעיף 145.2) , אשר מוציא מרפסות מכלל חובה זו.
במקביל פתוחה בפניך האפשרות להגיש את הבקשה המצומצמת, להיתקל בסירוב, ולערער בפני וועדת הערר. אלו הדרכים החוקית להתמודד עם הבעיה, ורק עליהן אמליץ.
לבנות ללא היתר? להגיד במשפט "אבל ניסיתי"?: החוק אינו מכיר בבניה ללא היתר- נקודה. מבחינתו אתה חייב למצות את כל האפשרויות החוקיות לערעור- כפי שפירטתי, טרם הבניה. כל עוד לא עשית זאת- האחריות על בניה לא חוקית, בכל שלב, תהיה עליך בלבד גם אם ברשותך הקלטות של פקידים.
אינני יכול להמליץ לך לבנות ולחכות לפקחים גם משום שזה לא חוקי, וגם בשל האנרגיות ה'לחוצות' שצעד כזה גורר (אע"פ שבפועל- חצי מעם ישראל נוהג כך כשמדובר בשינויים מזעריים במבנה, ולפקחים בד"כ לא ממש אכפת משינויים כאלה).
אגב, העובדה שהמרפסת כלולה במניין אגרת הארנונה איננה קשורה לאופן הצגתה בהיתר, אלא לשימוש בה בפועל. לידיעת כולם: ניתן ע"פ החוק לגבות ארנונה גם משטח שהוקם ללא היתר בניה כלל.
תתחיל עם מכתב לוועדה. ספר לנו מה קורה.
בברכה,
ארז מירב,
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
erez@architecture.org.il
מישהו יודע האם בסיגרת מאפסת בטכניקת זכוכיות נאספות לצד יש צורך בהיתר בנייה?
תודה אסף, ראש העין
שלום,
כל סגירת מרפסת מחייבת היתר.
(בבקשה לא להכניס קישורי seo)
בברכה,
ארז מירב, מנהל הפורום
עורך אדריכלות ובניה בישראל
יועץ לנושאי תכנון ובניה
שלום,
לאחרונה שמתי לב כי שטח הדירה בתדפיס תשלום ארונה גדל ב כ 2.5 מטר. מניסיון בדיקה מול העיריה אגף ארנונה והנדסה גיליתי שיש ברשותי מרפסת. מניסיונות להבין על איזו מרפסת מדובר נאמר לי שיש מרפסת שהיא מרפסת מקורה וסגורה.
הבית הינו בית בן 60 שנה והדבר היחיד שיש בו שמזכיר מרפסת הינו מסתור כביסה שבנוי בצורת מסגרת ברזל עם לוחות פלסטיק עליה ללא קורות בטון וללא רצפה מבטון, וגם ללא גג/גגון.
הגשתי ערער על הושה ונענתי בשלילה תוך צירוף העתק לא ברור של תכנית הבניין בטענה שהמרפסת הינה מרפסת מקורה וסגורה.
איפה אני יכול למצוא הגדרה משפטית של מרפסת סגורה ומקורה והאם המרפסת בתמונה המצורפת יכולה לשמש ככזאת?
תודה מראש.
שלום,
היתה שם מרפסת שהיתה לה תקרה, שני קירות מהצדדים וקיר מאחור. בשל מסויים מישהו סגר אותה בחזית. בעיקרון, השטח היה אמור להתווסף כבר לשטח הבית עצמו לצורך החישוב ולא להיחשב כ"מרפסת". אבל ברור שלעניין החיוב- זה לא משנה, גם אם יוסיפו את זה למניין הבית, תשלמי אותו דבר.
בברכה,
ארז מירב, מנהל הפורום
עורך אדריכלות ובניה בישראל
יועץ לנושאי תכנון ובניה
לא היתה שם שום מרפסת עם קירות כפי שאתה מתאר אותה. הבית הינו בית רכבות של 40 דירות.אתה רוצה להגיד שמישהו הזה יסגור אותן בחזית עם קיר, את כל 40 דירות? לא נשמע הגיוני. וגם אם כן, דבר זה לא היה עובר ללא תוכנית בנייה מסודרת כי הקיר מחזית הינו קיר שמדרגות הבניין נשענות עליו. אז היכן ההגיון בדבריך?
השאלה שלי היא האם מסתור ככביסה יכול להיחשב כמרפסת?
לא, מסתור כביסה חיצוני לא נחשב כמרפסת. אגב, בתמונה רואים שלכל חלון יש צורה אחרת, והמשמעות כנראה היא שזה ממש לא נראה כמו חזית מקורית.
בברכה,
ארז מירב, מנהל הפורום
עורך אדריכלות ובניה בישראל
יועץ לנושאי תכנון ובניה