לא רק ספה ותאורה: כך מעצבים סלון שבאמת יש בו אווירה
יש סלונים שנראים מצוין בתוכנית ובצילום, אבל מרגישים מעט חסרי חיים כשנכנסים אליהם. כל הפריטים לכאורה נמצאים במקום הנכון, הצבעים תואמים והרהיטים נבחרו בקפידה, ובכל זאת משהו בחלל אינו מתחבר.
הסיבה היא שאווירה אינה נוצרת מפריט אחד. היא תוצאה של מערכת יחסים בין אור, חומר, פרופורציות, מרחקים ומוקדים חזותיים. סלון נעים אינו בהכרח סלון עמוס יותר, יקר יותר או מעוצב יותר. לעיתים ההבדל נמצא דווקא בהחלטות האדריכליות השקטות, כמו הכיוון שאליו פונה הישיבה, האופן שבו תאורת הערב מחולקת בחלל והמקום שניתן לחומר אחד לקבל נוכחות.
קרדיט התמונה: א.ברפמן
לפני שבוחרים רהיטים, צריך להחליט מהו מרכז הכובד של החלל
אחת השאלות הראשונות בתכנון סלון היא לא איזו ספה לקנות, אלא סביב מה החדר מאורגן.
בסלונים רבים ברירת המחדל היא הטלוויזיה. הספה פונה אליה, המזנון נבנה מתחתיה וכל שאר הרהיטים מסתדרים בהתאם. אין בכך בעיה, אבל כאשר לא מתקבלת החלטה מודעת לגבי מרכז הכובד, עלול להיווצר חלל שבו כל הריהוט פונה למסך ואין כמעט קשר בין האנשים שיושבים בו.
מוקד הסלון יכול להיות חלון גדול שפונה לנוף, יצירת אמנות, ספרייה, קיר חומרי או קמין. בחללים גדולים אפשר גם לייצר יותר ממוקד אחד, כל עוד קיימת היררכיה ברורה ביניהם.
המשמעות היא שלא כל קיר צריך לקבל טיפול דקורטיבי ולא כל פינה צריכה לנסות למשוך את העין. דווקא סלון שבו יש אזורים שקטים מאפשר למוקד המרכזי להיות משמעותי יותר.
חומריות טובה נשענת על ניגוד, לא על התאמה מוחלטת
אחת הדרכים היעילות לייצר עומק בסלון היא לחבר בין חומרים בעלי אופי שונה. עץ לצד מתכת, טיח מינרלי מול זכוכית, אבן טבעית ליד טקסטיל רך.
כאשר כל המשטחים חלקים, בהירים ומדויקים מדי, החלל עלול להרגיש שטוח. מנגד, ריבוי של עץ, אבן, בטון, ברזל וטקסטילים דומיננטיים באותו חדר יכול ליצור עומס.
לכן כדאי לחשוב על חלוקת תפקידים. חומר אחד יכול להיות דומיננטי, חומר נוסף משלים אותו ואחרים מופיעים במינון קטן יותר. קיר בעל טקסטורה בולטת, למשל, אינו זקוק בהכרח גם לרהיט בעל נוכחות חזקה ולתאורה פיסולית שמתחרה בו.
גם לגודל המשטח יש משמעות. דוגמת אבן שנראית עדינה על דוגמה קטנה יכולה להפוך לדומיננטית מאוד כשהיא נפרשת על קיר שלם. כך גם עץ בעל סיבים מודגשים או מתכת בגוון כהה.
האור של הערב חשוב לא פחות מאור היום
תכנון סלון מתחיל לעיתים קרובות מהאור הטבעי, אבל האופי האמיתי של החלל מתגלה דווקא בערב.
גוף תאורה מרכזי וחזק יכול לספק אור, אך בדרך כלל הוא אינו מספיק כדי ליצור עומק. תאורה מוצלחת בנויה מכמה מקורות בגבהים ובעוצמות שונות. אור תקרה כללי, תאורה עומדת ליד אזור קריאה, אור קיר ותאורה סמויה בנגרות או במדפים יכולים לעבוד יחד ולייצר כמה מצבים שונים לאותו חדר.
כדאי גם לבדוק מה התאורה מדגישה. קיר אבן, טיח טקסטורלי או עץ טבעי ייראו אחרת לחלוטין תחת אור שטוח לעומת תאורה שמגיעה בזווית ומבליטה את פני השטח.
גם אלמנטים שמייצרים אור ותנועה יכולים לשנות את האווירה. אש, או הדמיה איכותית שלה, מוסיפה לחלל מוקד חזותי שאינו סטטי ולכן משפיעה אחרת מתמונה או מחיפוי קיר.
כשמשלבים קמין, צריך לתכנן קיר שלם ולא רק לבחור מוצר
השילוב של קמין בסלון השתנה מאוד בשנים האחרונות. הוא כבר לא מחייב בהכרח אח מסורתי עם ארובה ומעטפת כבדה, ופתרונות חשמליים מאפשרים לשלב את אפקט הלהבה גם בדירות ובחללים שבהם לא תוכננה תשתית בעירה.
אבל הגמישות הזו אינה אומרת שאפשר לבחור דגם בסוף הפרויקט ולמצוא לו מקום פנוי.
בעת בחירת קמין חשמלי לסלון צריך לבחון את רוחב הקיר, עומק הנישה, היחסים בינו לבין הטלוויזיה והנגרות, גובה הצפייה ואת רמת הנוכחות שרוצים לתת לאלמנט. קיימים כיום דגמים קומפקטיים לצד דגמים רחבים ופנורמיים, וכן אפשרויות שבהן ניתן להפעיל את אפקט הלהבה בנפרד מפונקציית החימום.
בישראל ניתן למצוא פתרונות אצל חברות המתמחות בתחום, ובהן רוקח, שוורץ ווד וא. ברפמן. ההבדלים אינם מסתכמים רק במידות ובמחיר. כדאי להשוות את אופי אפקט הלהבה, עומק המוצר, אפשרויות ההתקנה והשליטה בתאורה, ולבדוק כיצד הדגם משתלב בתכנון הכולל של הקיר. בא. ברפמן, למשל, מוצגים דגמי Charlton & Jenrick במגוון מידות ותצורות, בעוד שאצל רוקח אפשר למצוא בין היתר דגמים של Glen-Dimplex ו-Faber.
מבחינה אדריכלית, הבחירה החשובה היא האם הקמין אמור להיות מוקד עצמאי או חלק מקומפוזיציה רחבה יותר. קמין אופקי וארוך יכול להדגיש את רוחב הקיר, בעוד שדגם קטן יותר יכול להשתלב בנגרות, בספרייה או במערכת חיפוי מבלי להשתלט על החלל.
ומה קורה לקיר הטלוויזיה?
אחד החיבורים הנפוצים הוא בין קמין לטלוויזיה, אבל זה גם אחד המקומות שבהם קל מאוד ליצור קיר עמוס.
כאשר מסך גדול ממוקם מעל קמין רחב, ומסביבם מוסיפים אבן בעלת עורקים בולטים, תאורה נסתרת, מדפים ונגרות דקורטיבית, כל אלמנט מנסה להיות המרכז.
לפעמים הפתרון הטוב יותר הוא דווקא לצמצם. לתת לקמין ולטלוויזיה לשבת על משטח רגוע, או להפריד ביניהם לשני מוקדים סמוכים. גם א-סימטריה יכולה לעבוד היטב, במיוחד בסלונים רחבים שבהם אין צורך לרכז את כל הפונקציות על ציר אחד.
בכל מקרה, לפני הביצוע חשוב לבדוק את דרישות ההתקנה של הדגם הספציפי, ובהן עומק הנישה, דרישות האוורור והמרחקים הנדרשים מאלמנטים סמוכים. בא. ברפמן, המתמחה בין היתר בקמינים יוקרתיים, מדגישים כי כאשר הקמין משתלב בקיר טלוויזיה, יש להתייחס כבר בשלב התכנון לגובה המסך, למבנה החיפוי וליחסים בין שני האלמנטים, ולא להשאיר את החיבור ביניהם לשלב הביצוע.
גם הספה משפיעה על האווירה, אבל לא רק בגלל הצבע
בחירת הספה משפיעה מאוד על החלל, אך מידותיה והמיקום שלה חשובים יותר מהשאלה אם היא אפורה, ירוקה או בצבע חול.
ספה גדולה מדי יכולה לחסום תנועה ולהקטין את החלל, בעוד שספה קטנה בתוך סלון רחב עלולה להיראות מנותקת. כדאי לבדוק את המרחקים בין אזורי הישיבה ואת היחס לשולחן, לקירות ולמוקד המרכזי.
בסלון שמיועד לשיחה ולא רק לצפייה במסך, אפשר לשלב כורסאות שאינן פונות בדיוק לאותו כיוון. סיבוב קל שלהן פנימה מייצר קשר בין היושבים ושובר את התחושה של שורת מושבים מול מסך.
גם שטיח יכול לסייע בהגדרת האזור, בתנאי שהמידה שלו מתאימה לריהוט. שטיח קטן מדי יוצר איים נפרדים, בעוד ששטיח שנכנס לפחות מתחת לרגליים הקדמיות של אזור הישיבה עוזר לקרוא את הרהיטים כקבוצה אחת.
האווירה נמצאת ביחסים בין הדברים
עיצוב סלון מוצלח אינו תוצאה של צבירת פריטים מרשימים. הוא תלוי באופן שבו הם עובדים זה עם זה.
מוקד חזותי זקוק לרקע שקט. חומר טבעי מקבל יותר נוכחות ליד משטח מאופק. תאורה טובה חושפת את הטקסטורה במקום להציף את כל החלל באור אחיד, וריהוט נכון מייצר גם קשר בין אנשים ולא רק קומפוזיציה מוצלחת בתמונה.
לפני שמוסיפים עוד פריט לסלון, כדאי לעצור ולשאול מה חסר באמת. לפעמים התשובה היא צבע או חומר, אבל לעיתים מדובר בשינוי בתאורה, בסידור הישיבה או ביצירת מוקד אחד ברור שסביבו שאר החלל יכול להתארגן. דווקא ההחלטות האלה הן שהופכות סלון מעוצב לחלל שבאמת נעים לחיות בו.
יוסי וישניה – עורך ומנהל האתר אדריכלות ובניה בישראל
לפרסום באתר כנסו
