Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

בניין הרוס – נזק כבד בבניין – האם ניתן לשקם או הריסה ובניה מחדש

"אדריכלות ובניה בישראל".


שיקום מבנים שנפגעו קשה – בין תיקון להריסה

מאת: יוסי וישניה –מנהל תחזוקה ותשתיות – קומפלקס מגורים גדול
(מעל 40,000 מ"ר, 14 מעליות, 275 דירות) חשמלאי מוסמך

רקע

בשנים האחרונות אנו נחשפים יותר ויותר למבנים שניזוקו בצורה קשה – חלקם עקב אירועים ביטחוניים (פגיעות ישירות מטילים, הדף או שריפה), אחרים כתוצאה מהזנחה מבנית או בלאי מצטבר.

לאחר נזק חמור כזה עולה שאלה מרכזית:

האם ניתן לשקם את המבנה ולשוב להשתמש בו – או שאין מנוס מהריסה מלאה ובנייה מחדש?

המאמר הבא סוקר את הגורמים המרכזיים המשפיעים על ההחלטה.


סוגי נזקים והשפעתם על החלטת השיקום

1. נזק קונסטרוקטיבי (שלד הבניין)

  • מדובר בפגיעות בעמודים, קורות, תקרות, רצפות נושאות.
  • כל פגיעה כזו מחייבת בדיקת יציבות מבנית ע"י מהנדס מבנים רשום.
  • לעיתים ניתן לבצע חיזוקים – למשל באמצעות סיבי פחמן, מסגרות פלדה או יציקות בטון נוספות.
  • במקרים קיצוניים, הפגיעה בשלד מחייבת פינוי והריסה – גם אם חלק מהבניין "נראה תקין".

2. נזקי מעטפת ותשתיות

  • חלונות, חיפויים, מערכות חשמל, מים, ביוב, גז, מיזוג אוויר – כל אלו ניתנים לשיקום טכני.
  • עם זאת, השאלה היא עלות מול תועלת: האם יש כדאיות לשפץ או לבנות מחדש עם תקנים עדכניים?

3. נזקי אש, רטיבות, ועומסים משניים

  • לעיתים נזקים סמויים (קורוזיה בזיון, שקיעת קרקע, סדקים באבן) מתגלים רק בבדיקות מעבדה והנדסיות.
  • במקרים רבים, במיוחד במבנים ישנים, שיקום חלקי לא יספיק כדי להחזיר את המבנה לשימוש תקני.

גורמים המשפיעים על קבלת ההחלטה

א. היבט בטיחותי

  • קיים בישראל נוהל "בדיקת מבנה מסוכן" לפי תקנות משרד הפנים.
  • מהנדס רשוי בודק האם קיימת סכנת קריסה או פגיעה בציבור.
  • במידה והמבנה מוגדר כמסוכן – העירייה/הרשות דורשת פינוי מיידי, ולעיתים גם צו הריסה.

ב. היבט כלכלי

  • השוואה בין עלות שיקום לבין עלות הריסה ובנייה מחדש.
  • אם השיקום דורש שינוי של תשתיות, תוספת חיזוקים, ועמידה בתקן רעידות אדמה – ייתכן שהבנייה החדשה תצא זולה ובטוחה יותר.

ג. היבט תכנוני

  • האם ניתן לקבל היתר חדש למבנה דומה או גדול יותר?
  • האם קיימות מגבלות שימור/שכונה/חוק התכנון והבנייה?
  • לעיתים, דווקא הריסה מאפשרת מימוש פוטנציאל נדל"ני גדול יותר.

דוגמה אמיתית: מבנה שנהרס חזיתית עקב פגיעה ישירה

לאחרונה טיפלנו במקרה של בניין מגורים בן 6 קומות שנפגע קשה מאוד – חזית שלמה קרסה, תשתיות נחשפו, ועשרות דירות ניזוקו.

לאחר חוות דעת של מהנדס קונסטרוקציה בכיר, נקבע כי:

  • המבנה אינו יציב.
  • השיקום ידרוש פירוק כמעט מלא של השלד הקיים.
  • העלות הכוללת תהיה גבוהה בכ-40% מבנייה חדשה.

בהתאם לכך, הדיירים פנו למימוש פרויקט פינוי-בינוי.


סיכום והמלצות

אין פתרון אחיד. כל מבנה נבדק לגופו – במונחים של יציבות, כלכלה, והיתכנות תכנונית.
שיקום אפשרי – אך לא תמיד כדאי, במיוחד במבנים ישנים או עם פגיעה קונסטרוקטיבית חמורה.

אם אתם מתמודדים עם נזק כבד למבנה – פנו מיידית למהנדס מוסמך. בדקו גם את האפשרויות דרך משרד הבינוי, הרשות המקומית, וחברות ביטוח/יזמים.


צרו קשר:

אם יש לכם מבנה שנפגע, ואתם שוקלים האם ניתן לשקם אותו או לא – תוכלו לפנות אלינו דרך האתר או לשלוח שאלות לכתובת:

https://www.architecture.org.il//

. להפנות למהנדסים מוסמכים באזורך.

info@architecture.org.il


יוסי וישניה
מנהל תחזוקה ותשתיות – קומפלקס מגורים גדול
(מעל 40,000 מ"ר, 14 מעליות, 275 דירות)

מוסמך לניהול מבנים מסוכנים , חשמלאי מוסמך

דילוג לתוכן