אדריכל רשום- הגשת היתר בניה
אדריכל רשום- הגשת היתר בניה
שלום, בהתאם לתקנות המהנדסים והאדריכלים, אדריכל רשום יכול להגיש היתרים ל"מבנים פשוטים": (1) מבנה בעל שלד לא טרומי (ראו הערה 1) המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות – בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר, ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפה שעל פני הקרקע אינו עולה על אחד-עשר וחצי מטר, (ראו הערה 2) לרבות מקלט מבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תשל"א1971-, ולמעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא; (2) מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגבהו עד חמישה מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על שנים-עשר מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג; (3) קיר תומך בגובה עד שני מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפיסקאות (1) או (2) בתחום המגרש שבו מוקם המבנה; פרשנות: (אינני משפטן, לכן היעוץ כאן מחייב את הזהירות הנדרשת). הערה 1: מה לגבי מכולות? לפי נסיוני מכולות אינן נחשבות כ"מבנה טרומי" משתי סיבות: א. מכולות נחשבות כ"מבנה יביל" או כ "בניה קלה". ב. בכל מקום בו חיפשתי מצאתי שההגדרות למבנה טרומי נסובות סביב מבנה אשר חלקיו מוכנים מראש ומובאים להרכבה באתר. מכולה, לעומת זאת, מובאת כולה (לא בחלקים) לאתר. ג. התקנות הותקנו בזמן שבניה טרומית נעשתה באלמנטים יצוקים מבטון. התקנות לא צפו אלמנטים קלים מפלדה. לפיכך, ניתן לראות בתקנות עצמן הדגשה על נושא אלמנטים "דרוכים" מבטון – כגון תקרות דרוכות (תקרות שנוצקות בנפרד ומונחות על המבנה). הערה 2: איך מודדים גובה? – בודקים מה גובה מפלס הרצפה (לא הגג) של קומתו האחרונה. אם הוא 11.5 מ' או פחות ממפלס ה 0.00- זה מבנה פשוט (בהנחה שהוא עומד גם בשאר הפרמטרים).
ארז מירב -meirav.com" target="_blank">יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.com