[אורלי צאלון]

היתר

שלום ארז הרשה לי לקטר. לבית הנוכחי שלי עשיתי את זה – עינוי שלא יאמן. כדי לאשר 18 מטרים זכויות קיימות פחות 12 מטרים חנייה מקורה שלא נבנתה – לקח לי כ 18 חודשים. הייתי צריכה לעדכן שוחות, דוח שמאות עצים, קק"ל, שינוים בפיתוח, התקנת חנייה, לשלם בשנית על משהו ששילמתי – אגרת בנייה, רישוי מהג"א, הפקדת ערבויות, פינוי זבל, הנדסה וקונסטרוקציה, עלויות הגשה, השבחה בדיעבד שלא נגבתה ממני כשהוצאתי את ההיתר  ב- 1995. 50000 שח בתוספת על התהליך ובעבור מה… הלכתי להוציא היתר על סגירת מרפסות בתמימות רבה ולאחר העברת רפורמת המרפסות.  ניסיתי להיות ישרה כמו סרגל, אבל הבונים בישראל סובלים הרבה בלי יכולת לשלוט ולו על מה ששלך [אדמה פרטית, זכויות קיימות ומשולמות].  נראה שכתביו של קפקא נכתבו על ישראל. אין חדש תחת השמש. לא רפורמה ולא נעליים.

---