Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

הכניסה הקובעת לבניין

  • This topic is empty.
מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #32466
    שמואל בר
    משתתף

    הכניסה הקובעת לבניין

    בחוק התכנון והבניה ותקנותיו מוגדרת מה היא הכניסה הקובעת לבנין.
    בתכנית המתאר מתירים לבנות 6 קומות מעל קומת הקרקע – ולא מוזכר כלל הביטוי "הכניסה הקובעת לבנין"
    האם קומת הקרקע הינה הכניסה הקובעת לבנין? – או שקומה הנמצאת מעל הכניסה הקובעת לבנין יכולה להחשב לקומת הקרקע?
     

    #41021
    ארז מירב
    מנהל בפורום

    הכניסה הקובעת לבניין

    שלום, יש לי יותר שאלות מתשובות במקרה הזה (: למרבה הפליאה אין בשום מקום בחוק הגדרה ל"קומת קרקע". עוד אחת מה"פנינים" של תקנות התכנון והבניה.  יהיה מעניין אם יזם מסויים ינסה להביא את העניין לבית המשפט. וזאת למה? משום שהתקנה של "כניסה קובעת לבניין" כרוכה בהגדרה מה היא "הקרקע": "כניסה קובעת לבנין" – הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת, אשר מפלס רצפתה אינו עולה על 1.20 מטר מעל פני הקרקע והגישה אליה היא באמצעות מדרגות או גשר כניסה ישיר ממפלס הרחוב, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 166. אז מה היא אותה קרקע? פני הקרקע שצמודים לדופן המבנה? אולי מפלס הרחוב? עושה רושם שבתקנת "הכניסה הקובעת לבניין" המחוקק התכוון למפלס הקרקע שסמוכה למפלס הרחוב (היות והוא גם מפנה לכך שניתן לעשות גשר מהרחוב לכניסה). ראו מאמר מעניין בענושא זה. גם שם נכתב שכל ועדה והפרשנות שלה… עכשיו נשאלת השאלה האם כל כניסה קובעת לבניין חייבת להיות צמודה למפלס הקרקע הצמודה לרחוב, או לחילופין בגובה של עד 120 ס"מ מעליה? כמובן שהתשובה שלילית. בחיפה יש לא מעט בניינים שהכניסה הקובעת אליהם היא ממפלס הרחוב, אבל אז יש קיר תומך, ומפלס הקרקע בחזית נמוך ב -3 מטרים ממפלס הרחוב. במקרה כזה, יש לפחות עוד קומה אחת (או שתיים) מתחת למפלס הרחוב בשל המדרון התלול, עד להגעת המבנה לקרקע (לאדמה… לאדמה…). אז כל מקרה לגופו, אני מניח. זה מה שקורה כשספר החוקים נבנה טלאים טלאים. ועכשיו ננסה לנתח את התב"ע המצוטטת: "בתכנית המתאר מתירים לבנות 6 קומות מעל קומת הקרקע – ולא מוזכר כלל הביטוי "הכניסה הקובעת לבנין"" במקרה כזה, אתה נתון לגמרי בידיו של מהנדס הועדה. הוא צריך להחליט מה היא "קומת קרקע". בקש ממנו (או מהיועמ"ש שלו) ביסוס משפטי לקביעתו, ואשמח אם תחזור לפורום לספר מה היה. זכור שישנה גם ועדת ערר…


    ארז מירב -meirav.com" target="_blank">יועץ מומחה לנושאי תכנון ורישוי        


    בברכה,

    ארז מירב,
    עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
    בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"
    שירותי יעוץ: עריכת תוכן, ניהול תוכן, ניהול פרוייקטים לאתרי אינטרנט.
    erez@architecture.org.il

    דוא"ל: erezmeirav1@gmail.com

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
דילוג לתוכן