בעת תכנון בתי אוכל/ מסעדות יש לשים לב לנקודות הבאות:

(מקור תמונה wikimedia, ck)

• מגבלות תכנון עירוניות : האם יש באזור בו מצוי העסק תכנית מתאר להקמת בית האוכל המבוקש? האם ניתן לקבל עקרונית רשיון עסק?
• האם המבנה חוקי ו"כשר" על כל חלקיו?
• האם גודל המבנה מתאים ליעודו?
• האם ניתן למצוא פתרון למערכות טיהור האוויר? (ארובה, מיקום מערכת מינדפים ומטהרי אויר).
• האם קונספט הבילוי בעסק מתאים לאיזור מבחינת רעש ופתרונות חניה? יש לבדוק את מפת איזורי הבילוי בעירייה.
• מאבק עם השכנים … האם לעסק היסטוריה של מאבק עם השכנים? ניתן לברר זאת באגף הפיקוח
• האם העסק נקי מתביעות משפטיות, או עבירות בניה?
• תקנות: האם העסק עונה לדרישות משרד הבריאות? (גודל, חלוקה פנימית, חלוקה פונקציונלית, שירותים וכד).
• האם העסק עונה לדרישות כיבוי אש ומשטרה? (יציאות חירום, תאורה, דרישות אבטחה ועוד).
• האם העסק מתאים לדרישות איכות הסביבה? (ארובה, מנדפים, מערכת מטהרי אויר, פחם וממיר קטליטי, מכלי פנוי אשפה
• האם יש מקום לציוד עזר נלווה? (מפריד שומן, בלוני גז, מדחס לאריזות ריקות ועוד).
• עלויות רישוי: אגרת הרשיון לבית אוכל עומדת (בת"א) על כ- 520 ש"ח. להוצאה זו נלווים הוצאות בגין הכנת תוכנית העסק ע"י בעל מקצוע מוסמך (כמתחייב מהתקנות), התאמת העסק לתקנות וביצוע דרישות גורמי הרישוי השונים.
• הליך שימוש חורג: אם בית האוכל מתוכנן להבנות בנכס המחייב הוצאת היתר ל "שימוש חורג" יש לדעת שמדובר בהוצאה כספית הכרוכה בהליך בירוקרטי ממושך ומורכב הכולל: הגשת תוכניות ובקשה לשימוש חורג ע"י מהנדס או אדריכל, פרסומים בעיתונים ומשלוח הודעות למתנגדים,תשלום אגרת היתר, תשלום היטל השבחה, פתרון למקומות חניה או תשלום כופר חניה במקום חניה פיזית.

אוגד ונערך ע"י ארז מירב
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"
יועץ לנושאי אדריכלות, תכנון ובניה
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת"