יעקב צפריר, שמאי מקרקעין
התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
Re: הייטל השבחה
שלום להלן הוראות החוק. נא תשומת לבך לכך שהדירה צריכה להיות לשימושך או לקרוביך!. (ג) (1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: התנגדות למתן היתר לשימוש חורג
שלום להלן הוראות החוק בנושא זה: . (א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה: (1) פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת מועד סביר להגשת התנגדויות; חוק (מס' 26)* תשמ"ח- 1988 (2) הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל; חוק (מס' 26)* תשמ"ח- 1988 (2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית – (א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; (ב) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; (ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה. הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים; חוק (מס' 26)* תשמ"ח- 1988 (2ב) בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי סעיף 100(3). (3) הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום; הואיל והשימוש החורג כבר אושר, בשלב זה לא נותר לך אלא לבדוק האם הוועדה ההמקומית פעלה בהתאם להוראות החוק. עוד מומלץ לבחון האם השימוש שהותר זהה לשימוש שמתבצע בפועל. וכן לבחון את תקופת השימוש. בהצלחה
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: חלוקת שני מגרשים ארוכים לריבועים
שלום בשלב ראשון מומלץ לבדוק בוועדה המקומית מהן זכויות הבנייה. האם ישנן די זכויות להקמת קיבולת הבנייה המבוקשת. את הבדיקה ניתן לעשות במשרדי הוועדה המקומית שומרון בזכרון יעקב. במידה שהדבר אפשרי, יש לערוך תכנית איחוד וחלוקה מחדש של המקרקעין לצרך העניין יש לפנות לאדריכל ולמודד ולקבל הצעות מחיר. בהצלחה!
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: האם המחוקק לא ריאלי?
שלום הוועדה המקומית צריכה להחליט אם היא מקבלת את התביעה או דוחה אותה. במידה שהיא דוחה, נמסרת הודעה לתובע ואז ישנה אפשרות לערור לוועדת הערר. לחילופין, ניתן לפנות בהסכמה, הוועדה והתובע, למועצת השמאים ולבקש מינוי של שמאי מכריע (במקרה שבו המחלוקת הינה שמאית בלבד) היזם אינו חלק מהליך זה.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: מס רכישה על זכויות בנייה
שלום ככל הנראה הנך מתכוון למס רכישה ולא למס קנייה. באשר לכך, סע' 49 ז 1 לחוק מיסוי מקרקעין פוטר ממס בגין תשלומי איזון. עיין בנוסח הסע' ובמידה שאתה עומד בתנאיו, תוכל להפטר מתשלום זה.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: ערעור על היטל השבחה
שלום ההליך בפני שמאי מכריע הינו יעיל ומקצועי וכרוך בתשלום. לכן, כדאי לבחון את השומה טרם הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע. במסגרת עבודתי כשמאי אני ממליץ לעיתים שלא להגיש בקשה למינוי שמאי מכריע. יש לזכור כי כל מקרה לגופו! לפיכך, מומלץ לפנות לשמאי מקרקעין הבקיא בתחום.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: ייעוץ מקצועי
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 1 פרק א': פרשנות 1. הגדרות בחוק זה – "זכות יוצרים" – כמשמעותה בסעיף 11; "זכות מוסרית" – כמשמעותה בסעיף 46; "טביעה", לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; "יצירה אדריכלית" – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; "יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית; "יצירה דרמטית" – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; "יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; "יצירה ספרותית" – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; "יצירת פיסול" – לרבות תבנית או מודל של פסל; "יצירת צילום" – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; "יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; "לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; "מפיק", לעניין יצירה קולנועית או תקליט – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין; "עותק מפר" – עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: (1) עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1); (2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1); ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר; "פרסום", של יצירה – הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית; "תוכנת מחשב" – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; "תקליט" – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; "השר" – שר המשפטים. 2. מקום הפרסום לראשונה בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה: (1) יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו-זמנית; (2) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל. פרק ב': תנאים לקיומה של זכות יוצרים 3. ייחוד הוראות החוק לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. 4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; (2) תקליט; ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9. (ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. 5. היקף זכות היוצרים ביצירה זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: (1) רעיון; (2) תהליך ושיטת ביצוע; (3) מושג מתמטי; (4) עובדה או נתון; (5) חדשות היום. 6. פרסומים רשמיים על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין. 7. מדגמים על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי. 8. זיקה לישראל (א) זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור בסעיף 4(א)(1), בהתקיים אחד מאלה: (1) היצירה פורסמה לראשונה בישראל; (2) בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים – (1) ביצירה קולנועית – גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; (2) ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר – גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל. (ג) זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד – מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור בסעיף 11(1), (5) ו-(7), תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. 9. זכות יוצרים לפי אמנה בין-לאומית נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור בסעיף 4(א), שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים שבסעיף 8, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם. 10. שמירה על הדדיות מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: פיצול
בקש הבהרות מהוועדה המקומית
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: חידוש היתר בניה שפג תוקפו
שלום, חתימת המנהל על בקשה להיתר בנייה מחייבת אותו. לאחרונה ביטל המנהל חיוב בסך 1.5 מ' ש"ח בתיק בו טיפלתי לאחר שהוכחתי להם כי במהלך שנות ה- 80 נחתמה בקשה להיתר בחתימתם. יחד עם זאת, אני ממליץ לקיים פגישה עם מהנדס הוועדה המקומית ולקבל ממנו את התשובות להליכי הרישוי. בכדי שלא להיות מופתעים בעתיד.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: היטל השבחה ורפורמה החדשה במינהל מקרקעי ישראל
שלום ניתן להגיש השגה על שומת ממ"י תוך 30 יום ובקשה למינוי שמאי מכריע תוך 45 יום. ישנן נסיבות מסוימות לפטור, אם תעביר אלי את השומות אוכל לעזור.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: כבשת הרש המיואש
שלום עליך לפנות לעו"ד מומחה בתחום שים לב שישנו פרק זמן מוגבל לכתב הגנה. אל תזניח את זה!
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: תשלומי ארנונה
שלום ארנונה משלמים על שימוש בלא קשר ליעוד המקרקעין גם מי שמשתמש בנכס ללא היתר, חב בתשלום.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: השתתפות בבניה
שלום, המקדמים בהחלט סבירים למעט חצר שמוערכת בד"כ בשיעור של 20-30%
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: מכירת בית ללא מרתף
שלום בהנחה שכל אחת מיחה"ד במבנה הדו משפחתי הינה במגרש נפרד, הרי שלא ניתן לעשות זאת בלי הליך תכנוני מקדים. אפשרות אחת היא איחוד המגרשים למגרש אחד (באמצעות תכנית בסמכות ועדה מקומית) ולאחר מכן רישום כבית משותף של המבנה וחלוקה ליחידות משנה הכוללות הצמדות. ישנן אפשרויות נוספות. . .
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין
Re: קניית בית הכולל חריגת בנייה
שלום לפני שבודקים כמה זה עולה, יש לבדוק האם ישנן זכויות בניה לתוספת זו. אם כן, האם יש חבות בהיטל השבחה, והאם ישנה חבות בתשלום דמי היתר לממ"י. בעיון במסמכי הזכויות ניתן יהיה לקבל מענה לשאלות אלו.
בברכה, יעקב צפריר, עו"ד ושמאי מקרקעין